נובמבר ב20, 2013

חופשיה

האם יהיה מוגזם להגיד שהדור הצעיר עסוק מאוד בבעיות הנפשיות של עצמו. ספת הפסיכולוג-פסיכיאטר רוחשת פציינטים שמחפשים את זהותם ומרפא לנפשם הדואבת. אנחנו לא שומעים על הרוב, אבל היוצרים-זמרים מייצגים אותם. השירים מהסוג של מיכל רוט יוצאים מנפשות דואבות הזקוקות

כל העולם

גילי ארגוב מודה לאלוהים. על מה? גם על הימים הרעים. יותר מדויק: מודה לאלוהים למרות מה שעבר. הקול השברירי המקונן מספר כי – פניו קדימה לעתיד, יען כי ראה גם אור, אהבה. אני מאמין לגילי ארגוב, שצבע קולו מזכיר במשהו

הלילה הלבן

"הריינג' המטורף", כך תיארה ריטה את קולה של טינה איברגימוב אחרי ביצוע "מחול מטורף" (פיינגנבוים-קלינשטיין), שיר שלה. זה נכון, אלא שריטה לא ציינה, כי מאחורי המנעד הווקאלי של איברגימוב יש מעט מאוד תוכן אישי, פרשנות מיוחדת. אפילו הפנים שלה אינן

On Air – Live At The BBC

אם אתם אספני ביטלס – האוסף הזה בשני דיסקים של הבי.בי.סי מהשנים 1963-1964 כנראה יתאים לכם. יש כאן בעיקר ערך מזכרתי, מן הסתם – נוסטלגי, כי מבחינות מוסיקליות (לחנים, עיבודים, סאונד מונו) – לא משהו שדחוף לרוץ לספר. עידן הנאיביות של הביטלס. פופ

דילוג לתוכן