דצמבר ב9, 2013

אלוהים עד מחר

דידי שחר מבקש להנציח קטע של זמן, שבו הכל נראה לכאורה יציב, בעטיים של חששות. הוא מוכן לחתום על הרגע הזה, לא מפני שזהו רגע נפלא, אלא מפני שזהו רגע של רגיעה מתוחה: וידא שהיא נושמת בשנתה, מצב שבתודעתו אינו

אהבה מאהבה

והשאלה היא – למה היא ממשיכה לשקר לעצמה? מה הטעם להמשיך לרמות? אהה, אולי החשק הגדול יחזור לה. אולי יש עוד טעם לנסות.  כמה יש להמתין עד שתחושת האהבה תחזור? לא ברור מהשיר אם היא מאוהבת באהבה ולא במושא אהבתה,

Swings Both Ways

רובי וויליאמס לא נח. כמעט כל שנה אלבום. הפעם – חוזרים לעידן הסווינג. וויליאמס זיקית. מראה שאין בעיה לחצות גבולות סגנוניים, ללכת על דואטים מחניפים. יש לו את זה. פרפורמר. אקלקטי. הוא יגיע עד "ספר הג'ונגל" ב – I Wan'na

הכנר הצועני רובי לקטוש ולהקתו חוזרים בחודש הבא

רובי לקטוש, הכנר צועני-רומאני (מבני רומה, הצוענים( מהונגריה המכונה "מלך הכינור הצועני", יגיע החודש הבא עם להקתו לשתי הופעות התיאטרון גשר ביפו ובתיאטרון הצפון בחיפה. לקטוש מבצע תערובת של מוסיקה צוענית, יצירות קלאסיות, מוסיקה הונגרית, וג'אז. מדובר במאלתר וירטואוז, שהוציא

דילוג לתוכן