מרץ ב1, 2014

What A Wonderful World

מפגש שיכורים? בואו נאמין שלפחות אחד מהם נקי. מצד שני למי אכפת. העיקר שיש קסם מיוחד בביצוע הזה שאינו נופל מהגרסה המקורית של לואיס ארמסטרונג.  קרא עוד

איזה עולם נפלא What a wonderful world

חזרתי ללהיט הגדול של לואיס ארמסטרונג בזכות הדואט המיוחד של ניק קייב ושיין מקגואן, הזמר השיכור בעל השיניים הרקובות, לשעבר מלהקת הפוגס האירית. השיר הגיע בביצוע ארמסטרונג למקום הראשון בבריטניה בשנת 1968. הוא לא ייצג את סגנונו של ארמסטרונג –

למה אתה למטה

יכולים לשאול: עכשיו הוא נזכר שאין אצלנו מה שנקרא "זמר מחאה" אחד לרפואה, כזה שיהיה פה לכל החבר'ה שלימדו אותם שטוב למות בעד אדמה. באיחור של ככה וכמה עשרות שנים, מציע אריק ברמן שיר מחאה סטייל שנות שישים טוב לכל

פונצ'ה פונצ'ה

גיא ורועי זו-ארץ ממשיכים בקו הלדינו, אותה לשון ספרדית-יהודית בת 500 שנה, שהיא חלק מתרבות עשירה שעשתה עליה יפה לארצנו. המטרה היא להנעים בזמר מלודי נוגה-נעים, ולא להכביד בהיתוכים אלטרנטיביים, פיוז'ן, הפקות אלקטרוניות וכו'. אם אפשר לקרב את הטרדישן למיינסטרים –

Awake

מסע ההתעוררות של אוריאל הרמן מסתיים אחרי כ-52 דקות. זהו סיור ממצה של כיווני התנועה שבהם הוא נע עכשיו. המסלול הקלאסי חובר לנתיבים אחרים של ג'אז ורוק. אחרי שבעה קטעים – יש תחושה שקיבלת תרשים של היוצר-פסנתרן הזה. הניגודים הז'אנריים אינם משפיעים