יולי ב13, 2014

Breakfast In America

יש אלבומים שאני אוהב להשאיר באיזו פינה. אני מדבר על אלבום יפהפה של הלהקה, שהוגדרה "להקת רוק בריטית פרוגרסיבית". Breakfast In America של סופרטרמפ היה אחד התקליטים הכי מנוגנים על הפטיפון שלי, כשיצא בסוף השבעים. יש שהגדירוהו "רוק מתקדם". לי הוא

פעם

ישן או מיושן? אני בוחר בפג תוקפו. השירה של אפיק פלג במקצב הטנגו נשמעת ארכאית עד כדי חיוך/ גיחוך. אילו זו הייתה כאן פרודיה על סגנון – ניחא, אבל השיר הזה הוא התרפקות סתמית בקצב 2/4 ובטקסט געגועים אינסטנט על הטוב של פעם

בֵּסָמֶה

אני מכיר את Bésame Mucho, ("נשק אותי הרבה") שיר נצח רומנטי משנות הארבעים שעבר מדור לדור. והנה ה – Besame חוזר ללא ה – Mucho, בשיר ששון ושמחה, סגנון הרומבה, שכולו חיוך טוב של ניסיון של האוהבת לשכנע את אמה

עברי-לידר
מוסיקה ישראלית

עברי לידר – זכיתי לאהוב

אהבה היא ניצחון ענק של הרוח על החומר. די וחווית אותה פעם אחת – והיא תישאר איתך לעד. עברי לידר חווה, ושר על "זכייה" באהבה, כי מי שהרגיש פעם אהבה – יודע שזוהי זכות בלעדית. חוויה עילאית. לעיתים – אחת ויחידה בחיים.