ארגזים
השיר הוא מעין מחאה אורבנית עטופה בנימה נוסטלגית, שאומרת: את פינות הילדות (העולות מן האוב במראות, בקולות) של פעם תופסים הבניינים הגבוהים של העשירים החדשים. "כסף תופס מקום על הגגות/ לא נשארה לי פינה לשים תהראש". הנוף השתנה למשהו סינתטי
השיר הוא מעין מחאה אורבנית עטופה בנימה נוסטלגית, שאומרת: את פינות הילדות (העולות מן האוב במראות, בקולות) של פעם תופסים הבניינים הגבוהים של העשירים החדשים. "כסף תופס מקום על הגגות/ לא נשארה לי פינה לשים תהראש". הנוף השתנה למשהו סינתטי
לא תמיד אני מצליח לרדת לסוף הדכדוך של נתן גושן, זה ש"נושם את השקט שאחרי הסערה" בשיר "מקום", שנמצא באיזשהו מאבק שמבקש מנוחת הנפש, לעיתים הטקסטים נשמעים מעט אמורפיים והמלנכוליה רצה לפני המילים. מצד שני: תוגתו לאורך האלבום החדש נשמעת
כמה צפוי: טל גינת, הזמרת האיכותית, הכי מיוחדת בתחרות הודחה ע"י השופטים עצמם. הם בחרו על פניה את יוסי שטרית, זמר מעולה כשלעצמו, ועדיין מייצג יותר ז'אנר ויכולת סלסול מאשר יכולת פרשנות. הפופוליזם ניצח גם הפעם. טל גינת היא זמרת
אם איכות פסטיבל מוזיקה נמדדת במספר הפקות המקור שלה, הרי בפסטיבל המוסיקה ראשון לציון השנה (28.9-3.10) מצאנו אחת בלבד – "כלניות" במלאת עשור למותה של שושנה דמארי, כלת פרס ישראל בהשתתפות שלומית אהרון, קובי אפללו, גלית גיאת, דוד ד'אור, דיקלה,