ראיתי יוטיוב שנקרא Broken Sky. המוסיקה מורכבת מזעקה נואשת המגובה בצליל צ'לו קצבי שהופך את הקטע המוסיקלי לדרמה תיאטרלית נואשת. להרכב קוראים D.R.Y. מובילים אותו דימיטרי פולקוב -שירה, קולות ורן נחמיאס – סיילנט צ'לו, במשמעות המעורפלת של "צ'לו שקט". להרכב
איך הגיעו האולטראס והקומה התשיעית להזדהות המשותפת עם הסיפור הזה? מה הראש שמחבר כל כך הרבה אנשים למי שנמצאת באיזשהו "מצב ביניים" – "פורשת מפרשים/ היא מחכה לרוח", ואינה נשברת. הטקסט אינו חף מקלישאות ("כל החיים עוברים מולה כמו סרט"),
שי צברי מתחיל נמוך-שקט-צנוע, כאילו "מסתיר" ת'נשמה הגדולה שלו, אבל בבית השני ("תראי אותי…") הוא מטפס ל"מקומות הטבעיים" שלו. הניגוד נכון. כאב בלתי נסבל על סף יאוש מצד אחד, תקווה לאור מצד שני. הבנאדם אבוד "אין פינה שבה אוכל להסתתר". אבל
מוצארט מגיע למצרים ויואלדי לאירלנד. באך לברזיל. גימיקים? לא רק. ההיתוכים מתחילים מויואלדי בפרשנות הקלטית של O’stravagandza. ויואלדי ומוסיקה אירית הולך טוב ביחד גם בהמשך בקטע של Dambsaign מוצארט מתהפך בקברו למשמע סלסולה של "מוסיקת ליל זעירה" עם אלמנטים תזמור ערבי
אדל היא הזוכה הגדולה של פרסי הבריט לשנת 2016. היא זכתה בשלושה תארים – "הזמרת הבריטית הטובה ביותר", הסינגל הטוב ביותר – Hello, האלבום הטוב ביותר – "25" . בסיום התודות הנרגשות, היא ביקשה להזדהות עם הזמרת Kesha, שתביעתה נגד
