חשבון נפש שיכול להתאים לכל "ישראלי מצוי" – חי כאילו חיים בסבבה, אבל חש חוסר סיפוק גדול. השיר משדר מצד אחד תזזיתיות – "רץ ברחובות", "חי בגדול", "כיסי מלאים מלא המרץ", "חי על הגבול במסלול המהיר", "שט ברחובות עם הזרם"
מישהו אמר "גלגול של להקת כוורת?" הייתי אומר: לפי השיר הזה שנורקל לקחו סיבוב יפה על כוורת. החבורה עושה את זה במקצועיות, קולות מהודקים, הפקה מוסיקלית מלוטשת, משהו מלהקת Steely Dan, של שנות השבעים במיזוג בין פופ ופאנק. השיר הוא
עצובה, עצובה ועצובה. עצובה בכל מצב, בכל מקום, בכל זמן. והפואנטה? הפכתי והפכתי בשיר ולא מצאתי. תהיתי מה אומר המשפט: "מפזרת את השיער מול הראי/ עצובה אבל לא מתחרטת". על מה אינה מתחרטת? על היותה עצובה? ואם עצובה – על
