בלי הזמנה
אפרת קולברג רושמת בטון אותנטי תחושת אהבה שאיננה עוד. זו אינה התרפקות סוערת, אלא ניסיון להביט בגעגוע מפוקח על שעבר עליה, תוך ניסיון לשקם את עצמה מתוך עצמה, מעין פצע שהולך ומגליד ומחזיר את הגוף למצב לא מבוית, טבעי, פראי.
אפרת קולברג רושמת בטון אותנטי תחושת אהבה שאיננה עוד. זו אינה התרפקות סוערת, אלא ניסיון להביט בגעגוע מפוקח על שעבר עליה, תוך ניסיון לשקם את עצמה מתוך עצמה, מעין פצע שהולך ומגליד ומחזיר את הגוף למצב לא מבוית, טבעי, פראי.
פטריק סבג משכיב עצמו על ספת הפסיכולוג, חושף משהו מקו הרהורים. עיקרה של המחשבה: במסע החיים שלך – האם יש משהו להיאחז להרגיש במרחב מוגן? הדימוי ל – ממ"ד, מרחב מוגן דירתי, שיגן עליך, משמעותי. אדם מתגונן לא רק מחומרים
ה"שם יש" לפי יונה וולך – כמעט משב רוח נוסטלגי. המוסיקה לוקחת את המילים לנופים מעוררי געגועים משנות השבעים. ה"קצת אחרת" הזה. אלתור החליל וקצב ההקשה הנהדרים שחוברים למרחב צלילי של אווירה טהורה. שם טוב לוי "מצייר" את הסיפור התשוקה
מתאים לתוכנית מוסיקה ריאליטי, שהשופטים ירוצו נקופי מצפון לחבק את מי שלא הסתובבו אליו. לאביב גפן זה לא קרה, אבל כל האחרים כבר קמו מכיסאותיהם וניגשו אל מאחורי הקלעים להתנצל, לנחם ולעודד. זה חלק מהדרמה של התוכנית, והשופטים מעודדים ע"י