אלכס משה, סולנית Folly Tree, שרה על האובססיה להיות לבד, זהו צורך נפשי-פיזי. הבדידות כמהות. הפחד מלהכניס מישהו שימלא את החלל הריק הזה. "רוצה להשאיר החלל הזה ריק / אם לא אכפת לך / אל תהיה אוהב מדי או אדיב
בזמר הים תיכוני המקומי – הגברים הנבגדים בוכים יותר מאשר הנבגדות, אולי מהסיבה הסטטיסטית הפשוטה שישי יותר זמרים בז'אנר הזה מאשר זמרות. שרית חדד מייצגת נבגדת בטקסט שחוק ומרופט – איך איך הוא יכול היה לעשות לה את זה ולבגוד
זה הולך ככה: בדייט במסעדה היא סירבה לו. הוא רדף אחריה בסימטאות שוק הפשפשים ביפו. על רקע המולה וריקודים. הסוף כמו בסרטי הבורקעס של פעם – חתונה חבל"ז. מי שלא ראה חתונה גיאורגית, לא ראה חתונה מימיו. לפי דפי היח"צ
לא ראיתי את "50 גוונים של אפור" ואין לי שום כוונה לראות את סרט ההמשך. המבקרים שכנעו אותי להתרחק. מוסיקה? האוסף הזה עומד בפני עצמו. בפס הקול הקודם שמענו ביצוע מצוין של אני לנוקס ל – “I Put a Spell
