מתוך היבט נואש אל תוך עצמה, שמוביל לכעס נטול רסן ואי יכולת לשלוט על הפחד, מגיעה לירון משולם – היא פלורה – למסקנה רציונאלית, ש"מותר לעשות טעויות", וכי לא כל האחריות מוטלת עליה. את הסיעור הרגשי-שכלי מביעה פלורה בקול זועק
ליבי אינו עם קלרה סבג. היא מסלסלת כאב על אובדן האהוב, כי היא בחרה להתבכיין ולסלסל עם טקסט מהסוג שאינו ראוי להיות מודפס שחור על לבן. אני לא מדבר רק על השורה הסתומה – "השעות מזייפות געגועים אליך" (מה זה?)
הפריקים של פסטיבל הג'אז כבר שריינו תאריכים 27-31 באוגוסט. מבחינתם הפסטיבל הוא אירוע של ,הכל כלול", יהיו המשתתפים אשר יהיו. ויש מי שבודקים האם כדאי להגיע, כלומר האם יופיעו באילת אמנים אטרקטיביים דיים כדי להגיע ליום-יומיים ואולי יותר. ממבט ראשון
