שירה קיזלשטיין (בתו של דובי קיזלשטיין, המתופף) בחרה בגוף שני כדי לתאר מערכת יחסים טראומטית בינו ובינה. מה היא רוצה לומר לו? אולי יש להחזיר את השיר אל הכותבת כדי שתבהיר. האם היא יודעת מה היא רוצה? מצד אחד היא
געגועים לילדות שכיחים אצל כותבי שירים. באידיאליזציה כזו – קל מאוד ללכת לכיוון של – אז הכול היה טוב. "היינו מנגנים/ אף אחד לא שומע / לומדים שירים מבחוץ/ במקלט אטום/ כאן לא יפגע בי כלום". הכמיהה לשלמות הזו היא