חמישים שנה עברו מאז הוציא קט סטיבנס, לימים יוסוף איסלאם, את "בחשכת הליל". עכשיו הוא מחזיר אותו מהאלבום הישן New Masters לאלבומו החדש "The Laughing Apple". "בחשכת הליל/ אני משוטט בלי סוף/ עם תקווה בוערת עמוק בפנים/ אני נמלט, הקהילה
כולם מתקשרים אליה, אבל הוא לא. כולם אומרים לה "אל תוותרי על אהבה". (היא התכוונה וגם דיווחה על כך?) כולם אומרים לה ש"מותר להיות קצת עצובה", כאילו יש שליטה על מידתיות בעצבות. גם אומרים – שגעגועים מיותרים. ("יאללה די עזבי
לא התייחסתי לקודמים של שיר זוארץ. נתתי צ'אנס. אחרי השיר הזה – לא נראה שטעיתי. מוסרים לשיר זוארץ טקסטים שטוחים על עניינים שבינו ובינה. היא מציעה לו להמר מי ישבר יותר מהר. הימורים על יחסים?! היא רוצה לאט, הוא רוצה
