מי היה מעלה על דעתו, כאשר אדולף סאקס המציא את הסקסופון ב- 1846, שהוא יהפוך לאחד מכלי הנגינה האהובים ביותר בעולם הג'אז. במשך 160 השנים האחרונות, הסקסופון היה גם כלי מובהק של אנסמבל – כפי שקרה עם הלהקות הגדולות (ביג
אורין יוסף שרה על שחרור: "תקשיבי, נשמי/ בלעי את הכאב/ הרוח בשערי/ מעוררת בי לדאוג פחות/ לוותר על להיות אדם טוב/ שנורא רציתי להיות/ ידי מוכתמות בדם/ כתמים על הבגדים שלי/ אבל מרגישה חופשיה מרגישה חופשיה עכשיו". הטון שלה נמוך,
בני כמה הם, שהם מכירים את היויו שניתן במתנה לכל ילד שקנה נעליים ב"הפיל". גם "גלידה ויטמן" בהרברט סמואל שייכת לדוכן הזכרונות הרחוקים של המאה העשרים. בני המאה העשרים הופכים אט אט לרכבי אספנות, שמתפלשים בחלום נוסטלגי "בלי רעשים, כעסים
ריקי בן ארי שרה "חיה לי מיום ליום", הלהיט הגדול של ריטה, ואמדורסקי לחץ כחול עוד לפני ששמע את השיר. איך? ריקי מילאה את ההוראה שלו לשיר בעברית, אחרת – כפי שהזהיר – תחטוף ממנו אדום. הכחול שלה היה על הציות. אמדורסקי
