אורפנד לנד חוזרים לאלבום קונספט מורכב. היומרה קיימת בגדול. Unsung Prophets & Dead Messiahs הוא אלבום של 63 דקות שנוצר משך 5 שנים. הטקסטים המיתיים, החיבור בין מטאל אגרסיבי לרוק פרוגרסיבי לפולק. העיבודים הפומפוזיים. שילוב של רוב האלמנטים שאנחנו מכירים
גירדתי את הראש. את מי אלי דראי מזכיר לי? אה, כן את אהוד בנאי. משהו בטון, במנגינה, בעיבוד הרוק-אוריינטאלי הזה. אני אומר את הדברים בשבחו של היוצר זמר הזה , לשעבר מתופף בלהקות "שלום גד והיהלומים" ו"העבד". השיר הוא פילוסופיית
נדיר לשמוע שירים שמזכירים "זמר עברי" בנוסח הקלאסיקות הישראליות של דור המלחינים של פעם. עפר בשן מתגלה כממשיכם של המלחינים ההם – בליריות של המלודיה, בהרמוניה, בעיבוד עתיר צליל כלי מיתרים. בשן הוא מלחין ומעבד צעיר יחסית, והחיבור שלו לנוסחים
יש כאן הרבה שירים, שממשיכים להפעים. "אהבה בת 20" של ז'ק ברל ששר יוסי בנאי ב-1972, "סיפור של אהבה" (מישל פוגן) שמבצעים דני ליטני והבזאר הגדול מתוך המופע "הבזאר הגדול" (1978), "בדידות" (סרז' לאמה) ששר ב"כוכב נולד" הראל סקעת, וכאן
מורצ'יבה מגיעה להופעה אחת ב-9.6 בהאנגר 11 בנמל ת"א (חימום: גיא ויהל), מי הוא הקהל של מורצ'יבה? שאלה ממש טובה. אתם שואלים מי היא מורצ'יבה? בתחילת הדרך השוו אותם למאסיב אטאק, פורטיסהד וטריקי. אוהבי הלהקה מכירים אותה מאלבום נהדר כמו
גראנג' עוד הולך? סיאטל איז קולינג. הולך גם הולך. הישן עדיין בועט. אליס אין צ'יין (Alice In Chains) חוזרת מן השמונים. "צפו לרעידת אדמה" כותבים בקומוניקט. נו טוב, הרעידה התרחשה כבר מזמן. גם רעידות משנה לא מגיעות משם שלושים וכמה שנים
