הפרויקט של רביבו חוזר לאחד השירים היותר מוכרים של המשורר נתן יונתן, ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל בשנתה ה-70 של המדינה (*). יונתן כתב על זמניותם של החיים, שכתיבת השירים היא חלק ממנה, מסתיימת – עם המוות. יונתן מעמיד את האדם
אוהד חיטמן כותב את המחזמר של חייו, נוגע במהות הקשר בין יצר ויצירה. באלבום הזה הוא מצרף חלקי סיפור אישי ותוכן רגשי, ומה שחסר למחזמר – זו העלילה. אחרי "בילי שוורץ" הנפלא ברור, שהסיפור המוסיקלי הוא חלק בלתי נפרד מהוויתו כיוצר. האלבום
שרבטו משהו על "אמצע החיים". סיכום בפחות מחצי אגורה. אני מעריך שרותם כהן רודף אחרי משהו מאוד ברור, וזה אינו "כלום", אלא אם כן השיר הוא בעל משמעות פילוסופית עמוקה יותר. לפחות מבחינת הטקסט – ממש לא. האם בזבז את הזמן, האם
