שלוש שנים מאז Chaos And The Calm, ג'יימס ביי מנסה להגיע לאלבום לא פחות חזק. הפלטינה כפולה והמועמדויות לגראמי מחייבות, במיוחד כשאתה מגיע לאלבום שני. השירים הראשונים – מציגים אותו rocky and soulful. רושם של האזנה ראשונה קובע – אתה ממשיך
"לא לבד" הפותח ו"מה את רוצה ממני" שלאחריו – כמעט באותו סולם. המנעד של בן ארי בשירים האלה – קורלציה בין מיתרי הלב למיתרי הקול. מתברר שהחיים זה לא רק תותים. אם דרך אומנותית היא רצף שירים בעל סגנון קוהרנטי, שני
סוג של תופעה: שמו של היוצר חתום על השיר, כאילו הוא המבצע. המבצע "מתארח". לא קיבלתי דף הסבר על כוונתו של היוצר. אני מניח שגיל ויינגרטן ידבר על "פרויקט", שבו הוא במרכז. הטקסט הוא ניסיון לספר סיפור על מי שאינה
אין בעיה למצוא סיבה למסיבה. לפני כחמש שנים, ביום ההולדת ה-20 אירחה הכנסיה את התזמורת האנדלוסית ואת אהוד בנאי. גם הפעם במלאת 25 שנות רוק, הצטרף אהוד בנאי, והגיעו גם החברים של נטאשה ועמיר בניון. תאריכים הם ככל הנראה מקדמי מכירות
אם תכננתם לראות את מארק אלמונד, סולן להקת "סופט סל" ומנציגיה הבולטים של תקופת הסינת'פופ והגל החדש באמפי קיסריה ב-14.8 – אז יש שינוי: ההופעה עוברת להיכל התרבות ת"א – כולל איחוד של להקת "טאטו" בהרכבה המלא כחימום. אין שינוי בתאריך.
