"כל מה שיקרה לנו – כאן זה יישאר", חוגגת קבוצת הזמרים, מצב שיכניס את נשותיהן ללחץ. עונת החתונות בעיצומה. למעשה, במוסיקה הים-תיכונית היא אינה מסתיימת. ליאור נרקיס את איתי לוי את Vivo בחרו ללוות את החתן המיועד להזדמנות האחרונה שבה הוא עדיין נמצא במעמד
יש שירים שמכילים בתוכם את כל עומק העצב שבלהתאהב, גם אם מדובר באהבה שלא תוכננה, ואולי במיוחד כזו. "את יכולה להיות שלי שלא במתוכנן/לבחור לחיות את חיי/ את יכולה להיות האחת שאני תמיד אוהב. את יכולה להיות מי שמקשיבה/ לחקירות
פולק סונגס אולד סקול שנות השבעים, קול מלנכולי לייט, דיקציה רהוטה. השיר מריץ תסריט של טראומה. שומע את הפחד בתוך מוחו, כשנראה כי כולם מסביב מאושרים. ואז אתה זקוק למשהו שיזכיר לך שאתה חי, קיים, נושם, ושהלב יכול להפשיר כשאתה מתאהב.
להעביר לספת הפסיכולוג. הבנאדם לא רוצה יותר לנדוד, אבל רוצה לברוח איתה. מצד שלישי – מסתתר מעצמו, מחפש שקט, רוצה ללכת לישון בעולם של הבטחות ושקרים. מילים פשוטות: מקרה לא קל. נשמע כאילו האדם רוצה להיעלם, להיות כלום, להיות או לא
מה שמתנקז אל תוך שיחה לילית בינו ובינה. מה שעובר לו בראש. מה שהוא מספר לה. (בדיחה על גיבורים?) מה שהיא מרגישה. מה התובנה? "אנשים זזים במעגלים"? טקסט אקראי שממתין למוסיקה שתהפוך אותו מיוחד/ מעניין יותר ממה שהוא שחור על
אופרה המבוססת על האלבום של "החומה" של פינק פלויד, עלתה באמשים אלה בבכורה שלה בסינסינטי ארה"ב. Another Brick in the Wall כבר הועלתה בבכורה במונטריאול בשנה שעברה. ההפקה של פייר דופור עוקבת אחרי זמר רוק בשם פינק, המשחזר רגעים מרכזיים בחייו
