הפתיח האקוסטי מוביל כביכול לשיר פופ מלודי, אלא שזה לא קורה. שחר אריאל פוצח בדיבור בלשון מקראית, נוגע בדימיונו ובתחושתו באביו החובר לעולמו של אלוהים, לומד תורה בהיכלו. השתוקקותו של הדובר היא להגיע למצב דומה ("הלוואי וכמוהו גם אני אזכה") בעסקת
מה שהוא אמר לה. אמר וגם סיפר ש"עלי שלכת מתפזרים ברחוב". מה הקשר? הא, עלי שלכת מייצרים קונוטציה רומנטית, אלא שכאן הם תקועים כמו עלים נידפים ללא שיח ועץ. לא רק האביב נכנס לשיר אלא גם הסתיו בהקשר של פחד
"משהו אנושי" הוא השיר הראשון שמט בלאמי, סולן מיוז, להקת האלטרנטיב רוק הבריטית, כתב אחרי סיבוב ההופעות העולמי של Drones, שבהשראתו נכתבו המילים. בלאמי סיפר כי המסע היה נפלא, אבל היה בו גם צד אפל, "משהו אנושי", הוא שיר פשוט
