דצמבר ב22, 2018

הסינגר סונגרייטר מפעיל אקורדים פשוטים, מלודיה וקצב שבין פולק לרוק כדי לספר את סיפורה של מי שממשיכה לחפש את עצמה בנתק מוחלט, כשמה שעוד מחבר אותה עם היקום זה הריקוד והמוסיקה – כי הם מביאים אותך "להתערבב עם היקום". היא

הבנאדם במצב קשה. "אילת עם ילדים – סיוט של החיים", "לא מוצא שום מנוחה", "כועס על כל העולם" "את ואני לא מדברים", ועדיין למרות, ואולי בגגל הכאוס האישי, מבקש "תאהבי אותי גם", "תאהבי אותי סתם". כלומר? בלי סיבה, כבדרך אגב?