המילים מבטאות תסכול, דכדוך, מצוקה אישית של מי שעומד בודד אובד, שקוף וחשוף מול עולם מנוכר ושקרי, שקוע בדכאונו, בלי רגע מנוחה, חש על סף תהום, ואז – להצלה מבקש אהבה. יותר מהטקסט המציף בתוגה אישית נדושה של אדם פגיע,
שרית חדד הזמינה אצל יצרני הז'אנר שיר על תסכול. מה הסיפור שלה? "אנשים משקרים מדברים במקומי/ אומרים שאני כבר מזמן לא אני". כיוון שכותב שורות אלו אינו קורא מדורי רכילות, אשמח לקבל עידכון. מה השקר? מה האמת? שרית מציבה מול המצב