מות אהובה לאוהבת – טראומה בלתי ניתנת לתיאור במילים. מצד שני המילים והצלילים הם העדות האמוציונאלית הכי חיה למוות. אביב טרנר מנסה לגעת בחסר, לדייק בתחושות. הרבה אוויר, מעט בגוף, להתעורר בעולם אחר, תמונות רצות בפנים. קו מוסיקלי נוגה כמעט
מול מה מגלים את היופי הפשוט הזה? החיים הלוחצים? מאבקים? ניכור גואה? יש בשיר שורה אחת שאומרת משהו: "חוזר הביתה לשכונה מקפל את הדגלים נרגע". דגלים יכולים להיות קונוטציה למאבק פוליטי ועד מחאה. לא בטוח שלכך התכוונו חמי רודנר ויאיר הררי
בואו נחזיר את המושג "מיסחור" בלי להרגיש מיושן או קלישאתי. מתאים לי למוסיקה שנוצרת נכון לעכשיו. לא כל כך מעניין אותי של איזו חברת אופנה החסות, אבל השיר הזה הוא בפירוש התמסחרות בכל מובן המילה. אצלנו הראשים המנהלים זמרות וזמרים
"משפחת מגדלור" חזרה להאיר אחרי 18 שנה. עשרה מיליון אלבומים רשמו קופות החנויות מאז תחילת התשעים. זו היתה מוסיקת נשמה אופורית נרגשת שיש שהגדירו nu-soul. הצמד Tunde Baiyewu ו- Paul Tucker לא מכריזים על דף חדש. המוסיקה אינה רחוקה מזו
כנראה ש-38 המעלות עשו משהו לא טוב לזמר. הטקסט נשמע בליל מילים היסטרי על פס הקול האלקטרו פאנקי, שאם אין לך אותו (את המילים) ביד – אין סיכוי שתבין מה רוצה נדב גדג' מחייך. טוב שההיסטריה הזו נקטעת בבית מלודי המוגש