נדב עדר שם עצמו על ספת הפסיכולוג האישית, מתחקר תת מודע כדי לצייד את המאזין במודע. משוטט בתוך מחשבותיו, חופר בתוך עצמו, מאוד מודע לעצמו, להרגלים, לחולשות, ציני, ביקורתי, חושף את מה שבנאדם מעדיף להסתיר גם כשהוא מתעמת עם עצמו. זהו
שני מיינסטרימיסטים מיומנים ממשיכים קשר מאז "מכתב לאחי". תן לקובי אפללו פופ מלודי שזורם באפיק נוח, והוא יהפוך אותו לזרימה קולחת יותר, מגעת ונוגעת. אכן: טובים השניים להשגת המטרה – התקבעות בפלייליסט הבטוח. כשאפללו שר – זה הוא ולא אחר.
ה"מקסימום נשכח" הוא המשפט הכי מענין בשיר האהבה המאוד סנטימנטלי ששר שי גבסו. איך אפשר לשכוח אהבה, אחרי המילים היפות, אחרי המטאפוריקה המאומצת, אחרי ההבטחות הנואשות? המאהב לוקח מקדם הבטחה אישי. אהבה שכותבת שירים, יהלומים לבנים שמכסים צוואר, גבהים שלא ראה, אבל
