בחום הזה – אני איתם במאבקם הצודק. ואללה, שנגיע כבר לסתיו. אבל למה שיר? מה הסיפור שלהם? מה מעבר לצרכים הפיזיים? היא והוא יתומים (?) במדבר, חול לוהט, אבק בעיניים, כוחות אחרונים, והמשאלה שזה שהשרב ייגמר. מה רצו להגיד מעבר?
איך יוסי שטרית קפץ מהתבכיינות אישית על אהבה דפוקה לתוכחה על "דור מקולקל"? מה הוא יודע על "דור מקולקל" שהוא משחיל אותו באופן הכי אקראי לשיר בו הוא מנסה לשכנע בחורה להתאהב בו. "דור מקולקל" הוא ביטוי סתמי, שאבות אבותינו
"האם אתה זקוק למישהו? – אני צריך מישהו לאהוב" שרו ב-1967 הביטלס. ג'ון לנון ופול מקרטני כתבו את השיר הזה. הביטלס הקליטו אותו שנה קודם, אך מעולם לא הוציאו אותו כסינגל. הביטלס כל כך התרשמו מגרסתו של ג'ו קוקר לשיר
כאב אהבה בא והולך, הולך ובא. נועם קלינשטיין (בת 18, הבת של, האחות של) בחרה במילה "אשמה" כדי לדבר על דחיקת רגשות שמבעבעים ודועכים, וחוזר חלילה. לוקחת על עצמה את האשמה שעכשיו זה "הרבה יותר כואב", כאילו אשמה היא גם
ממשיכים לשאול מהי אהבה. חן כהן כתב על אהבה או אהבות, שממשיכות אחרי שנים להיות מושא געגוע, וגם לעורר ממרחק הזמן את השאלה האם באמת אהב. המוסיקה היא ה"שקט" בו הוא מבקש כדי להתייחד מחדש עם השאלה. הקול האקספרסיבי, הטון
רגע, הוא בן 69? די. לא יכול להיות. כנראה, בעיה שלי שלא הכרתי ג'ילברטו ג'יל כזה, אנרגתי, יורד אל הקהל, רוקד. מה קורה פה? הרי רק באפריל השנה הוא נתן הופעה מאוד סולידית בטריו בהיכל התרבות בתל-אביב. עולם אחר: ג'ילברטו ג'יל, שר התרבות לשעבר
מי מהגיבורים של אריאל הורוביץ לוקח אותי לאי הבודד (אייפוד) שלי? זה לא רק עניין של הזדהות. מה שווה גיבור מרתק ללא מנגינה, שתוביל אותו מאזור החשיבה-סקרנות אל חדרי הלב. אני מתכוון לגיבורים האישיים של הורוביץ: שיר מס 12 – "ילדה כמוך" לקח
