יש שירים שצריכים להישאר בחלקתם המקורית, שחותם הביצוע הראשוני שלהם הוא שמכניסם לפנתיאון של המוסיקה, יהיה הז'אנר אשר יהיה. "עיר של קיץ" של ברי סחרוף הוא מהסוג האולטימטיבי הזה. גרסתו – סופית בהחלט. אין צורך בקאברים, אלא אם כן ישכנעו
נעלה עם כנסיית השכל לנתיב המרכזי כדי לקבל פרטים על רחוב המפסידים. השיר הוא דו"ח על מצב כאוטי, חסר רחמים ותקווה, על שרידים של תקופה שהיתה, ואילו עכשיו – טירוף מערכות. אפילו "חיית הטרף נטרפה". סממני הכאוס בכל מקום –
בעת כתיבת שורות אלו, אפשר כבר לצאת מהבתים בלי לספור 100 או 500 מטר, להיפגש עם סבא וסבתא, להתחבק עם מסיכה. לטייל בגן. להגיע לקניון. תמו, ככל הנראה, ימי הגעגועים. עוד נתגעגע אליהם. דורי בן זאב התגייס וגייס לחרוז את
טרגדיית אהבת נעורים על רקע מלחמת שבטים אינדיאנים. "ראנינג בר" ו"ליטל וייט" משני שבטים יריבים התאהבו. הם טבעו למוות כאשר ניסו לחצות את הנהר בשחייה ולנגיע זה אל זו. השיר הוקלט ב-1959, אבל הגיע למקום הראשון בארה"ב ובבריטניה בינואר 1960. ג'וני
ק.די לאנג, הזמרת-יוצרת הקנדית, שרה על התשוקה המתמדת שממשיכה להתקיים גם במצבים קשים. בראיון איתה סיפרה לאנג, כי השיר קשור בסמסרה (בסנסקריט ובפאלי: "תנועה מתמשכת" או "זרימה מתמשכת") מונח המתייחס למעגל של גלגול נשמות או לידה מחדש במסורות המזרח כמו
