צריכים לשמוע את מירי אלוני שרה את "כלת השודדים" (ג'ני) כדי להבין אילו איכויות קברטיות-תיאטרליות היא הקרינה באותה הפקה שיזם וביים צדי צרפתי ב-1974 . סרקסטית, בוטה. חזקה בתוך התפקיד. התרגום לעברית הוא של דן אלמגור. הלחן הוא של קורט ווייל.
אני מנסה לפענח את מהות המשולש "עדר 2 ליפשיץ", האב יהודה עדר, הבן אלון עדר ורוחו של הרי ליפשיץ, (יוצר שותף להקמת בית הספר למוסיקה רימון עם המייסד יהודה עדר), קרובי משפחה שמנסים להוציא הזדהות לפועל. הטקסט אינו מספק מניע
מה עשו מהזמרת הנפלאה של "הכוכב הבא לאירוויזיון"? מאלה לי לא נשארה אלא קריקטורה צבעונית שמשחקת אותה ילדה "לאבי דאבי", קצת שרוטה, מצטחקקת בקלילות קייצית על כאילו על העצמה נשית מול הילד שמולה, באה "לעלות אותו כיתה" גם מציעה לו
רינת בר מצטרפת לזמרות המייללות על נטישת מאהביהן. יש מי שמפטם את זמרות הז'אנר בשירי יאוש על מר גורלן. בר אינה בודק את השירים שמספקים לה. מה שקרה לה זה אינו "שיבוש קטן בתדר" אלא קצר מוחלט. היא תתבקש להסביר
השיר אינו מבהיר מה הם ה"חלומות גדולים" שהמציאות מחקה. מה לא הגשים/ הגשימו? סביר להניח כי "מחיקתם" הניעה את הכותב להוציא את השיר הזה. דוד ד'אור עוסק יותר במסקנה מאשר בסיבה. הוא אומר לזוגתו: בואי נשמור עלינו, נסלח לעצמנו א.
