גם אם זה לא על ביבי, האסימילציה מתבקשת. הטקסט הוא על איש שהגיע לעמדת כוח, מתמכר לתאוות השררה ומנצל את הכוח שצבר לטובתו ולא לטובת נתיניו. השיר כתוב יותר כפרוזה "מסבירה" ופחות כשירה צרופה – למרות החריזה. זוהי התחושה, כשאני
מה חזק? סטטיק ובן אל עם אנה זק? מה כל כך חזק בזה? עזוב אותך, רגע, מביקורת. ברצינות: איך שיר נולד לסטטיק ובן אל תבורי ולמוביל שלהם, ירדן (ג'ורדי) פלג? לצורך תשובה על השאלה, דרוש , נדמה לי, מחקר נוירופסיכולוגי,
לשונו הציורית של דני סנדרסון הולידה שיר על תולדות מדינה קטנה ומבודדת, שהתחילה מכלום (שני בתים, שני סוסים, שלושה עצים) ועדיין לא הגיעה אל המנוחה והנחלה, עובדה היא, שהיא ממשיכה להתחמק מצרה. אקטואלי מאוד ל-2020, סגר שני. ההומור הסנדרוסוני נמצא
"שדמתי" – שיר ישראלי? כמעט בא להגיד – כן, לא רק משום שיש ל"שדמתי" לפחות 12 ביצועים שונים, אלא משום שבשיר הזה שהולחן ב-1927, התגשם המיזוג בין מערביות ומזרחיות בתצורה מוסיקלית חדשה. ידידיה אדמון – בן המוסיקה המערבית ספג והטמיע
זמן קורונה מייצר גם שירים כאלה. מפסיקים להתמרר ולהתבכיין, וחוזרים לשבט אחים יחד סביב המדורה. יאללה פחמים כולם נדלקים ומשרבבים-משרבטים ביחד הבזק פילוסופי "הו כמה זמן יש בנצח", שמצטרף לאווירת הסבבה. גם כשאין מה לאכול יש מצב לכיף ביחד בלילה
