גוסטו מתפייט על געגוע שמחבר מקום עם דמות מן העבר. הבית הישן שקשור באהבה נסתרת בלתי מוגשמת, שנשארה טמונה אי-שם עמוק בלב. הטקסט הנוסטלגי מעט מיופיף. פרחים שקמלו, שירים שאהב כמו עיניה החומות. לא חייבים לקשט בדימויים רק כדי להתהדר
אמיר דדון משדר עוצמות פנימיות במונולוג על-עם עצמו. יש מצב לא טוב של עצב וטירוף, אבל הייאוש ניגף בפני ההיגיון והתקווה. יש מקום להתחיל מהתחלה – "כמו לנשום בפעם הראשונה", וגם "אני כאן לא מתבזבז יותר" – עידוד עצמי בלשון
יהיה נכון לומר ששי נחייסי חי בסרט? כלומר: הצורה שבה הוא חווה את המציאות היא כאילו מחט עמוסה באדרנלין תקועה בתוכו. לב רועש, הראש תמיד עובד, רץ בתוך סיפור. מעייף לא? אבל אז מגיעה המוסיקה: "צליל מתגבר יוצא מכלי שבור".
שלא כמו בישראל, אמני ארה"ב עולים על במות וקוראים לשינוי. הכוכבים הגדולים אינם חוששים. בהם הפוליטיקה לא תפגע. אבל זוהי לא רק עוצמת הפופולריות שמניעה אותם. זה ענין של תרבות. הרצון שלהם לשנות פני מציאות, לפעול למען העם שבתוכו הם
התחיה התמידית של בארי וייט, כוכב סוונטיז, קשורה בקול האווירה הנמוך שלו, מתמקדת בכמה להיטים שנדמה לי שלא כולם מצאו את מקומם באוסף הזה. איש גדול עם קול סקסי של חלום רטוב ותזמורים קצביים סימפוניים. בדבר אחד חייבים להודות: בארי ווייט יצר סגנון
הארי סטיילס מחלץ עוד שיר מאלבומו השני Fine Life שיצא ב-2019. מ-26 באוקטובר כבר נצפה בלמעלה מ-36 מיליון צפיות. בקלים הבחור רץ, שוחה, נוהג במכונית לאורך חוף אמלפי באיטליה. Golden הוא שיר הפתיחה ל- Fine Line חושף את הפחדים האולטימטיביים
