נועם קלינשטיין שרה סיפור אהבה שנגמר. הטון בוסרי לבבי, בלי זעקות שבר, סוג של ראשוניות הנוגעת בתמימות. חרזה בשקדנות את "צל" ו"התנצל" את ה"חבל" עם "יובל". זה נשמע שיר מספר זכרונות נעורים. היא איימה לעזוב. הוא שיכנע שתישאר, אבל מסתבר
איה כורם מתפייטת בשיר אהבה המושר מגבר לאישה. אני תמה: מה מניע אותה לשיר אהבה מנקודת מבט גברית? הזדהות עם נפגע האהבה? הטון הרחום והחנון משדר חמלה והזדהות. קול אישה וגבר מתמזגים. סוג של הידמות קולית שפותר את השאלה הנ"ל
שש שנים אחרי צאת אלבומם האחרון, מגלים חברי בית הבובות משיח על מדרכה, שמחפש אהבה מנותני נדבות. המשיח הוא אמצעי לדבר על עולם שבו שולטים כסף ומנהיגים שרלטנים, אבל חסר נשמה, שזקוק לשינוי. הסיפור האקראי (על משיח קבצן במחלפות בלויים)
"אני לא יודעת מה באמת קורה בסוף הדרך (אולי כלום) /אבל הטיול שלי מטורף / אני לא סיימתי קיבלתי המון". מה באמת קורה בסוף הדרך של נגה ארז? גוד נוז. בואו ננסה לעלות עליו: "קיבלתי את הכרטיס שלי אני נמלטת, /
