ותודה לכל החברים שעמדו בתור לאולפן של ביבי קינג ושרו וניגנו איתו ועם לוסיל, הגיטרה, ידידת נצח. תודה לואן מוריסון ששר את "אם תאהביני", טרייסי צ’מפן ששרה עם המלך את "ההתרגשות חלפה". ההתרגשות אכן לא קטנה. כי אחרי צ’פמן מגיע אריק קלפטון עם "רוק מי בייבי". ואחרי קלפטון זהו מיק האקנל עם "שלח לי מישהי לאהוב". וההמשך לא פחות מחניף, עם הרבה הפתעות כדיוויד גילמור הפינק פלויידי שמלווה בשיר של המלך עצמו בסגנון המיסיסיפי "בכי לא יעזור לך בייבי", האבנים המתגלגלות עם  HEAVY D – Paying the Cost to Be the Boss עם Keep It Coming שלוקח את הבלוז אל הראפ ומצליח לשעשע את המאסטרו.

מה שטוב בדיסק שכל החומר הוא מהסוג המשומר, שאיך שלא תשיר את השיר הוא ישאר בלוז מפולפל, מתגלגל, אותנטי. בפירוש לא ממוסחר. הסיבה? לקינג –  בן 72, כשהוציא את הדיסק, נתנו את הכבוד להוביל את השירים. קינג פתוח, משתף פעולה למופת, הקול בא מהבטן, והגיטרה רושמת את רישומי תחושות. לא הכל בלוזים. בוגי אינסטרומנטלי מתרחש בין ביבי ללהקת ג’ולס הולנד. בחגיגה כזו, הכל בא בחשבון גם צוקרו האיטלקי בקולו הצרוד. כשיש בלוז טוב, ולוסיל היא היא הכלי המוביל, אפשר לארח כל זמר, לא חשוב מינו, סגנונו, מוצאו ודתו. זה עובד. על מה להמליץ? על הדואט ביבי וג’ו קוקר שנקרא "מצברוח מסוכן". על "חיי לילה" עם וילי נלסון שסוגר. להסיר את הכובע/