אנטוניו זמבוג'ו ועידן רייכל. צילום: מרגלית חרסונסקי

החיבוק של רייכל ואנטוניו זמבוג'ו

הפרויקט של עידן רייכל

4.5/5

אם להשתמש  בצורת הדיבור של עידן רייכל, יש לי ענין לספר לכם: כשרייכל מייבא אמנים אורחים מהעולם, אני נכנס למצב כוננות. סקרנות הורסת. שאסביר ואנמק? ראשית: הבחירות שלו נפלאות. הן בדרך כלל לטעמי, ובעיקר הוא מצליח "לשתול" אותן בהרמוניה נהדרת לפרויקט המלהיב שלו. את אורחי השבוע שלו תכננתי תחילה לשמוע בפסטיבל "מדיטרנה" באשדוד, אבל ההופעה הזו נפלה על גלי עטרי – לראשונה בקיסריה. לשמחתי, רייכל להקתו ואורחיו הגיעו למחרת, שישי בצהריים, למרכז הירידים, ביתן 2 הנקרא Amex Music Arena. מפגש ראשון שלי עם המקום. כשהכרוז הודיע, שהמופע עומד להתחיל, עדיין השתרכו אנשים בתורים ארוכים לשירותים. נשים נכנסו לשירותים של גברים. לא ברור אם מדובר באיזו מחלת שלפוחיות מדבקת, או במחדל של מפעילי המתקן, שלא תכננו נכון שירותים לחמשת אלפים איש.
אם לקצר עניין, ולהגיע ישר לעניין, שלשמו התכנסנו: קבלו את אנטוניו זמבוג'ו António  Zambujo מפורטוגל ואת דאנאי סוארז Danay Suárez מבואנה ויסטה שבקובה. שני אורחים רצויים בהחלט במפעל המוסיקלי של רייכל. את זמבוג'ו פגש רייכל כשהגיע לפורטוגל לנסות לכתוב שירים עם אמנים מקומיים. זמבוג'ו הצליח לעורר השראה גדולה אצל רייכל. בימים האחרונים נודע כי קיבל תואר Sir המוענק ע"י נשיא פורטוגל על תרומה מיוחדת לתרבות של ארצו.
זמרים מעטים  מצליחים להרטיט אותי בלי שאבין את שפתם. זמבוג'ו עשה לי את זה ממש כמו זמרת הפאדו אנה מורה, שגם היא שרה עם רייכל בינואר 2012 במשכן לאומנויות הבמה בת"א את השיר – Sabe Deus. (שנכלל באלבום "רבע לשש")

זה הולך ככה: "יש אמת/בדברים שאת אומרת/ אמת פשוטה/ אל מול היד המכוונת/ רק לנשום מול הים שיישאר אחרינו/ יום נגמר/ לילה שמביא לו התחלה חדשה".  ובפורטוגזית: Sabe Deus/ Tudo o que me vai na alma/ Sabe Deus/ Onde encontro a minha calma/ Só Deus sabe/ Como calma era a manhã em que saíste/ Nesse dia em que me deixaste/ E para sempre partiste

אנטוניו זמבוג'ו הוא מסוג הזמרים שיופיים הפנימי, צניעותם הטבעית, עידונם הפיוטי – מגיעים אל מיתרי הקול. ומשם יוצאים במסלול ישיר אל לב המאזין ומחלחלים. אלה רגעים שאתה אומר: תודה רייכל, שנתת לי את ההזדמנות  לפגוש את הזמר הזה.
את דנאי סוארז מקובה חיבר רייכל ל"עכשיו קרוב". הזמרת הזו התכתבה איתו, סיפרה לו, כי היא מקשיבה לאלבומיו, ולעיתים אף כותבת מילים חדשות לשירים. המפגש איתה ביטא את התשוקה הגדולה של רייכל לייצר סינתזה עם תרבויות מוסיקליות שונות, אולי אף לייצר "מוסיקת עולם" משלו, ואין משהו שיעשה אותו יותר גא ומאושר, כאשר המוסיקה של הפרויקט מזוהה כ"ישראלית" במסגרת הז'אנר.
פרט לאורחים המצוינים, קיבלנו שוב את הסלט הישראלי האתני המפולפל ומלא החיים של הפרויקט בליווי וידיאו ארט ותאורה מרהיבים. אחזור על דברים שכתבתי כבר ב – 2013 במופע של הפרויקט בקיסריה: זהו עידן רייכל משוחרר יותר, בטוח יותר, זמר יותר. פרפורמר יותר במופע הכי אפ-ביט ששמעתי מהפרויקט, פייסטה מולטי אתנית קצבית מאוד. ברור שהקהל יקום על רגליו. ברור שסיומו של הערב ילך על שיאים ושמחה גדולה. שאו-שאו. רייכל חכם, מכוון במדויק ללב הקונצנזוס, מעניק לקהל תחושת "ואליו פור מאני".

נגנים: יוגב גלוסמן בס, ג׳וקה פרפיניאן – כלי הקשה, גלעד שמואלי – תופים, עידו גור – חצוצרה, מעיין מילוא – טרומבון, אוריאל וינברגר – סקסופון, מארק קקון – גיטרות,  יענקל'ה סגל – כלי פריטה, אייל סלע – כלי נשיפה, זמרים: אילן דמתי, מאיה אברהם, כברה כסאי, אבי וואסה.

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו 1: Sabe Deus עם אנטוניו זמבוג'ו (פורטוגל)
וידיאו 2: "עכשיו קרוב" עם דנאי סוארז (קובה) 

 

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. תודה לך, עידן רייכל, תודה לך מכל הלב על ערב מוזיקלי מהיפים ביותר שחוויתי בכל ימי חיי. ההופעה הזו היתה מתנה מבתי ליום הולדת גדול. כן, אני צעירה ברוחי כמו זו שסיפרת בבדיחה, אבל, לא הפסקתי לשיר , לרקוד, למחוא כפיים ולצעוק עם כל הקהל העצום שצעק בהתלהבות. אין ספק שהחברה שלנו זקוקה לעוד הרבה אנשים כמוך: יפה אמיתי, מוכשר, צנוע , שיודע להעביר רגש ואהבה לקהל . זה היה ערב של רגש ואהבה ומוזיקה נפלאה. האורחים שהבאת היו מתנה נוספת על ההופעה שלך , פרט לצוות הנהדר על הבמה. הכשרון שלך ניכר לא רק במוזיקה והמילים שאתה יוצר, אלא גם בבחירת צוות נגנים נפלא ואורחים , מהטובים ששמענו בישראל. תודה לך על המתנה שהענקת לי (יחד עם בתי, שתחייה) ליום ההולדת, שחל כבר ב14- לאוקטובר, והציפייה להופעה שלך היתה ארוכה (כמעט כהריון, 8 חודשים), אלא שהתוצאה היתה נהדרת ושווה את הציפייה. באהבה, חנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן