היום הבא The Next Day

דיוויד בואי David Bowie

אן.אם.סי
5/5

ברוך השב לדפי ההיסטוריה של הרוק. חיכינו לדיוויד בואי הזה. היפה במוזרותו. דיוויד בואי שכמו עולה-מהדהד מן השבעים, תחילת השמונים, בצליל הרוק-אלקטרוני הזה, מעורר זיכרונות מברלין במשמעות של walking the dead המת המהלך ברחובות העיר הגרמנית בשיר Where Are We Now?
גם השיר הלפני אחרון You Feel So Lonely You Could Die מחזיר לדיוויד בואי שרצינו לחזור אליו. אתה מרגיש כה בודד, שאתה יכול למות. שיר שיכול להיות בן זוגו של Rock’n’roll Suicide מ"זיגי סטארדסט" – טון זעקת החמלה המוכר של אז "השכחה תבעל אותך/ מוות לבדו יאהב אותך" – כמה כאב מגיע מהשיר הזה.
זהו הכי דיוויד בואי שאהבנו לשמוע, שחיכינו לשובו. לחצו 11 – How Does The Grass Grow.הוא עוסק בג'נוסייד אתני. שיר סוער. עם ה"לה לה לה" שמזכיר את ספידי גונזלס.
14 שירים שמחזירים את בואי מן הכפור – מושחז, נועז, טעון מבחינה רגשית, אינטלקטואלי להפליא, מוסיקלי משונן – והוא אינו פוסח על עברו, אולי אפילו רוכב על המיתוס עצמו, כדי להיכנס לשדה הקרב של המאה ה -21.
האלבום נפתח בפאנק-רוק ראשוני של  The Next Day שנכתב על רודן של ימה"ב. בואי שר: "Here I am, not quite dying, my body left to rot in a hollow tree" –  "הנני כאן, לא ממש גוסס, הגוף שלי נותר להירקב בעץ חלול"
Dirty Boys מעוטר בצליל סקסופון בריטון, כאשר בואי מתאר סיטואציה של “When the die is cast and we have no choice, we will run with dirty boys” – "כאשר הפור ייפול, ולא תהיה לנו ברירה, אנחנו נאוץ עם ילדים מטונפים"
The Stars Are Out Tonight הוא הסינגל השני שיצא לקראת האלבום. משקף את המצב הנצחי של סלבריטי. שורות העוסקות במגנטיות מסוכנת של כוכבים – "ששורפים אותך עם החיוך הזוהר, ולוכדים אותך עם עיניהם היפות"
Where We Are Now – הסינגל הראשון. ברלין של פעם עשתה לו את זה. חוזר אליה כדי לשאול – ואיה אנחנו היום? בואי מתאר עצמו כאדם אובד בזמן, והשיר הזה מצלצל כזיכרון מלנכולי, במשמעות של זמן + מקום שמבטאת נוסטלגיה אישית מאוד. לא דרמה גדולה. שיר "קטן", פואטי, מסתורי שהשאיר אותי בתחושת כמיהה לעוד.

Love Is Lost שיר טעון במתח, הנוצר במקצב רוק קבוע וצליל אורגן, כשדיוויד בואי שר בדרמטיות על מישהו שהנכסים שלו חדשים – אבל פחדיו ישנים כמו העולם – but your fear is as old as the world
מוזיקלית, האלבום צבוע בצבעים ראשוניים של רוק: תופים קשים, בס גמיש , גיטרות תוססות, צליל נשיפה פאנקיי חזק. 14 שירים קצרים אך משוננים, מצביעים על נוכחות משמעותית מחודשת שלו ושל יצירתו בתום היעדרות של עשר שנים. בואי חוזר בקשת גווניו: יכולים לזהות בואי של האקורדים  של תקופת ברלין בשיר Dancing Out In Space, את הגרוב הדינמי של Let's Dance בשיר If You Can See Me. הרוק הכבד של Set The World On Fire. הגלאם רוק של זיגי סטארדאסט ב – Valentine's Day עם גיטרות שנשמעות להקת השדוז'.
ועם זאת The Next Day אינו נשמע אלבום התרפקות על נכסי העבר שלו. נושבת בו רוח חדשה, מודרנית חזקה של מוסיקת רוק, כזו שזכורה מאלבום המופת Aladdin Sane. טוני ויסקונטי המפיק הוותיק, שעבד איתו באחדים מאלבומיו המצוינים, דאג להביא לאולפן את הנגנים הנכונים (גייל אן דורסי על בס, זאכארי אלפורד על תופים, גרי לאונורד – גיטרות. דיוויד בואי ניגן קלידים)
בגיל 66, בואי מבין את חוקי המשחק בתעשיית המוסיקה המודרנית. הוא ניצל אותם בלי שיבגוד באמנות שלו, מעין רוח רפאים שקמה מן העבר ויוצאת לשייט בהווה. וגם: האמן המבוגר האחראי חזר כאשר היינו זקוקים לו.

1. The Next Day
2. Dirty Boys
3. The Stars (Are Out Tonight)
4. Love Is Lost
5. Where Are We Now?
6. Valentine's Day
7. If You Can See Me
8. I'd Rather Be High
9. Boss Of Me
10. Dancing Out In Space
11. How Does The Grass Grow?
12. (You Will) Set The World On Fire
13. You Feel So Lonely You Could Die
14. Heat

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן