ההופעה

אייר סופליי Air Supply

אמפי רעננה
3.5/5

עשר דקות נמשך ההדרן האחרון All Out Of Love. ראסל היצ'קוק וגראהם ראסל מתחו את השיר כמו מסטיק דביק, כולל סולו תופים ארוך כמעט כאורך השיר. למה סולו תופים? כדי להוכיח שהסופט פופ זה הוא גם רוק? הקהל מה-זה אהב. תן להם עוד רבע שעה מהשיר הזה, והוא יתרפק בעיניים נוצצות.
אייר סופליי (Air Supply) ראסל היצ'קוק (Russel Hitchcock) וגראהם ראסל (Graham Russel) ביחד מ-1975. נפגשו לראשונה באותה שנה בהפקה של "ישו כוכב עליון". שניהם יוצרים, שניהם זמרים. 1980 הייתה שנתם הגדולה עם להיטים כמו Lost in Love, All Out of Love, Every Woman in the World, אלבום פלטינה שנקרא Lost In Love. אלבומם השני The One That You Love הכיל את הלהיט שעל שמו נקרא התקליט וגם את Here I Am. כולם הגיע לרעננה. אלבום הלהיטים הגדולים שלהם שיצא ב-1983 הגיע לפלטינה מרובעת. מספרים בלתי יאומנים בתעשיית המויסקה.
מאז תחילת ה-90, כאשר התאחדו מחדש – יש לצמד האוסטרלי קאמבאק אדיר שיונק חזק מאהבת הקהל את הלהיטים הנ"ל. שיר חדש פה, שיר חדש שם, אבל הקהל הגדול – גם הם יודעים את זה – מגיע בהמוניו להתרפק על הבלדות נוטפות האמוציות של השמונים.
זה מה שהתרחש ברעננה ספטמבר 2011, ממש העתק כמעט מדויק של ההופעה ב-2008. אותם צלילים, אותן מניירות, אותן ג'סטות ועם הרבה יותר ירידה לתוך הקהל והתחככות שלשלמה ארצי יש עוד ממה ללמוד.
אז מה זה אייר סופליי 2011? בעיקר מלודיות. בעיקר מלודרמת רגש. בעיקר לאב סטוריז. אישית, יסלח לי הקהל של רעננה, כבר לא עובד עלי. אני לא אוהב יותר מדי סוכר. יש איזושהי מידה, שיותר מדי מתוק גורם לי חולשה. ראסל היצ'קוק וגראהם ראסל מפעילים קולות טנור גבוהים למנגינות שמחזירות את הרומנטיקה רומנטיקה לשיא הגאות שלה בשמונים. אני כבר לא שם. צמד אוסטרלים מנסים כמעט 30 שנה מאז ההצלחה הגדולה להמשיך להרוג ברכותם, אבל אינם מעיזים להתחדש. חוזרים לאותם מקומות של סופט רוק (Soft Rock) תזמורים שופעים, טונים רומנטיים עמוקים ז'אנר שמכונה בארה"ב Adult Pop יענו פופ לבוגרים. יש לזה ביקוש, יהיה לזה ביקוש.
הם עשו סיבוב בקהל, סוג של החנפה בענק. גראהם ראסל לוקח סיכון מחושב ומזמין בסולו שלו גברת צעירה לשמוע אותו שר וגם לעשות לה "סיבוב" ריקודי. כמו במופע לפני שנתיים, הוא ניסה יענו לסלק את המאבטחים המפריעים בהחנפה ענקית. (משהו כמו תעופו מהעיניים שלי, אחרת אני לא שר)
כמו אז, גם היום, אני מופתע לראות קהל שוחרי מיינסטרים מידל אופ דה רוד כזה גדול, סוגד ללהקה שנדמה היה ששייכת עמוק לעבר. אספקת אוויר כנראה מספקת חמצן יעיל מאוד לקהל גדול מאוד שממתין לשירי הרגש האלה, סוג של חמצן רגשני שכל מבקר רוק היה משתמש כמטרת אימונים למטווח כיסוחים. אבל בואו לא ניתמם: מקומו של מבקר הרוק ממש לא במתחם שבו מופיעה Air Supply.

שירים: Even The Nights, Just As I Am, Every Woman, Here I Am, Chances, Sanctuary, Power Of Love, Everywhre, The One That You Love, Lost in Love, Dance With Me, Making Love, הדרן: Me Like You, Goodbye, All Out Of Love.

צילום: מרגלית חרסונסקי

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. כתבה מה-זה לא מפרגנת!!!??? ואם הכותב לא מתחבר למוסיקה הזו "היותר מידי מתוקה" אז שלא יכתוב ביקורת!!!!
    הייתי בהופעה לפני 3 שנים והייתי גם עכשיו בהופעה ברעננה. נכון, הם נתנו הופעה דומה למה שהיה ב- 2008. אבל הקהל מאוד אהב וזה מה שחשוב. זה הסיגנון שלהם שירי אהבה דביקים, כאלה שתרגמו פעם ברשת ג' – אז מה??
    הקולות שלהם מ-ד-ה-י-מ-י-ם!!! פשוט לקנא.
    שלמה ארצי מזמן איבד את קולו ונותן לקהל שלו "לעשות את העבודה" ועובדה, אנשים נהנים מזה גם אם השטנץ חוזר על עצמו.
    היום לא קיימים שירים/בלדות כמו שהיו בשנות ה-80 ובשביל הרבה אנשים הם מהווים תקופה משמעותית בחיים: הסלואו הראשון… החבר/ה הראשון/ה, הפרידות הדומעות…
    קצת הפריע שההופעה חזרה על עצמה כמו ב-2008 וגם קצת קצרה, כי יש להם מה להציע, אבל, האוירה הייתה מצויינת וקהל אוהב ונלהב מכל הגילאים – היה כיף!!
    אני מקווה שהם יגיעו שוב עוד 2-3 שנים עם שירים מגוונים יותר (מהעבר כמובן) והופעה קצת יותר ארוכה.
    המתופף היה מצויין והגיעו לו רגעי התהילה האלו ובאמת הקהל מאוד אהב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן