מה היא עשתה ל – Bye Bye Love, להיט מ-1957 של האחים אברלי? מתחה אותו לכ-8 דקות, כדי לייצר דרמה רווית מתח ותזמור מלודרמטי. בקאבר לא חייבים לסרס לחלוטין את המקור.
איפה אנחנו? בפרויקט מושקע של אירית דקל, זמרת-שחקנית, שגייסה את המוסיקאי אלדד ציטרין לעבד ולהפיק לה שירים משנות העשרים ועד השבעים. השיר הפותח הבהיר כי דקל וציטרין התחילו מיומרה, כאילו השירים הישנים זעקו לעיבודים חדשים. אז לא. לא תמיד הוצאת ישן מפני חדש – היא מטרה עליונה.
טוב שיש שלט, ואפשר לעבור ל – No more Blues משנת 1958, המזוהה עם כרמן מקריי. כאן הצליחה אירית דקל להחיות את השיר בעיבוד אפקטיבי בהשתתפות נגני משפחת אלייב. ב – You’re my Thrill של בילי הולידיי ניסו שזירה של אלמנט אוריינטלי, קולות אווירה וצליל סימפוני. גם – כאן לא נטול יומרה. מוטב היה להתמקד בשיר מאשר לחפש לו נדבכים חדשים.
את Get Happy של קולר וארלן, סווינג משנות ה-30 עטפו דקל וציטרין במעטה ים תיכוני אוריינטאל-ניו-אייג'י. ספוג אווירה. העיבוד משחק תפקיד ראשי, מותח את השיר לכמעט 7 דקות. דקל מגישה את הטקסט בנימה מהורהרת. הגרסה מיוחדת, הגם שכל קשר בינה ובין המקור מקרי בהחלט.
לעומת זאת דקל מצליחה לשמור על קווי המתאר של Blues In The Night, סטנדרט מ-1941. אהבתי גם את הקצב המואץ בפתיחה בעיבוד היפה של הסטנדרט You Don't What Love is גם של דון ריי וג'ין דה פול משנת 1941 בעיבוד לאקורדיון, לבס ולצליל אלקטרוני.
לסטנדרט Guess Who I Saw Today מ-1952 – אעדיף את הגרסה הג'אזית של ננסי ווילסון מאשר זו התיאטרלית והמתוזמרת של אירית דקל? אני חוזר להתרפק על ננסי.. קצת נבהלתי מההתנפלות של דקל על השיר.
את Willow Weep For Me משנת 1932 המוכר מבילי הולידיי, השאירה דקל במגרש הישן בגרסה ווקאלית נוסח דיאנה וושינגטון, אבל העיבוד ניסה לקחת למגרש חדש בגוון אוריינטאלי – במיוחד הסיום המסולסל הארוך והמנותק.
The Rose משנת 1979 המוכר מבט מידלר מוגש בליווי קצב אחיד ופסנתר, ללא ניסיון לעיבוד אקסטרווגנדי פרט לתוספת לצלילי קמנצ'ה יפים של מארק אליהו.
לעומת זאת את Good Morning Heartache משנת 1946 המוכר מבילי הולידיי נפתח בצליל קנון, וכאן הקשר פחות אינטגרטיבי. הביצוע הקולי – מכיל את המשקע האמוציונאלי המקשר עם בילי הולידיי. העיבוד בהמשך טוען את במתח מסוים, מותח את השיר לחמש וחצי דקות.
Skylark משנת 1941 ספוג באווירה החוברת בהתרפקות למחוזות ההם. כנ"ל הגרסה הקצרה More than you know משנת 1929. כאן דקל היא זמרת ג'אז נפלאה.
יש תחושה שאירית דקל, זמרת ג'אז רבת גוונים, יצאה להרפתקה עם אלדד ציטרין, מוסיקאי אקלקטי נפלא, בלי קונספציה ברורה. ג'אז, מוסיקת עולם או משהו מעבר? לכן היא נעה בין ניסיון יומרני וחידוש ובין היצמדות לקווי המתאר המקוריים של הסטנדרטים. האיזונים הנכונים הם שבסופו של דבר מוליכים לאיכויות הגבוהות.
1 Bye bye love
2 No more blues Featuring the Alaev Family
3 Your my thrill
4 Get happy
5 Blues in the night
6 You Don't Know What Love Is
7 Guess who I saw today my dear
8 Willow weep for me
9 The rose Featuring Mark Eliahu
10 Good morning heartache
11 Skylark
12 More than you know
וידיאו: No More Blues עם משפחת אלייב
