בהאזנה לדיסק השלישי של הפרויקט, מתגבש רעיון: במסגרת תוכניות הריאליטי הכוכב-בית-תהילה,– גם תוכנית הקאברים הגדולה. יש קולות נפלאים, יש מעבדים מצוינים. מכאן הדרך קלה, וגם עם כל המסחריות – יש כאן יעד לאומי לטשטש גבולות בין מזרח ומערב. יאללה, תרימו הכפפה.
אם הפרויקט של נדב ביטון הצליח להפיק את הקאברים הבאים – הוא שווה כל טיפת זיעה וכל אגורה שהושקעו בו. דיסק שלישי, לטעמי המרתק והמרגש בין השלושה, למרות חריגים שמעט "מקלקלים" : כבר עסקתי בסקירות של חלק מהסינגלים הנפלאים – משה פרץ – אהובתי, ארקדי דוכין – אין לי אהבה, ישי לוי – מלנכולי, סגיב כהן – איך זה שכוכב.
תוסיפו לאלה את קובי אפללו שר את "האגס אחד" של אהוד בנאי, הקול המסתלסל והעיבוד מעניקים לשיר יופי של תפילה חדפעמית, צביקה פיק לא היה מאמין מה עשה רטט קולו של מושיק עפיה ל"לא אני הוא האיש" (מילים: אלכסנדר פן) סינרגיה שטיפלה יפה ב"פרי גנך" של יוני רועה – נותנת רעיון לרוק ישראלי מלודי ממדרגה ראשונה. וגם: אנה סלסל טנורו העוצמתי של אלי לוזון את "שער הרחמים" של מאיר בנאי ואנה פנה קולו האלוהי של דוד ד'אור במגעו עם "נפרדנו כך" המוכר מאבנר גדסי, "נשבע" המוכר מחיים משה – בצער קולו המחלחל של דור דניאל. ואיך שטענו "התבלינים" את "צלצולי פעמונים" של אהובה עוזרי בעוצמות רוק.
ומשפט (אכזבה) אחד על מה שעשה אביהו מדינה ל"כמו צמח בר": למה תזמור קאונטרי שמח? לרצוח שיר בשביל שחוואים בטקסס יהנו ממנו? אפשר לקבל הסבר?
משה פרץ – אהובתי
ישי לוי מלנכולי
תגובה אחת
פרויקט מעולה!! בא בזמן הנכון לסגיב כהן!