השבוע הקדישו באחת ממהדורות החדשות בטלוויזיה כתבה לשברון לב. הנושא נדוש, אבל בכל שברון לב יש סיפור מצוקת נפש ייחודי שעומד בפני עצמו. מוסיקה עשויה להביע את עומקה, גם לשמש אמצעי התמודדות מציל. כשאני שומע את סתיו שמש שרה על ליבה הנופל, חשים שברון לב בלתי הפיך. מצד אחד – שומרת על כבודה – "ליפול על המיטה שלך זה זול", מצד אחר – נואשת  "אני שוכחת מי אני,  ומאבדת את עצמי בתוך עינייך". הלחן הנוגה, הצליל המינורי, הסלסול הדואב –  אינם משקרים. סתיו שמש שרה באיפוק צנוע את הכאב, מחלקת אנרגיות לאורך השיר בלי לגלוש לרגשנות מתפרצת, משאירה לתזמור היפהפה להשלים את הדרמה האישית לכדי ביצוע מרטיט.

זה לא סיפור כזה גדול / תמיד נתתי לך הכול / אתה יודע / והקול הזה שלך / עושה אותי שקטה / זה לקום או שוב ליפול / על המיטה שלך זה זול / אתה מנצח / ומפיל לי את הלב / ומפיל אותי אלייך
ואם שוב תרצה לבוא / לראות אותי אז אני פה / אתה יודע / אני שוכחת מי אני / ומאבדת את עצמי / בתוך עינייך
אני המשכתי החיים / זורמים כמו נחלים / ישר אלייך / וכל מי שלא אתה / עושה לי רע / אני מדברת באוויר /אבל פנים אל מול פנים / אני שוכחת / מה רציתי להגיד / מה רציתי להגיד