זמרות שרות שירים ששרה חוה אלברשטיין, חלקם של יוצרים שונים, חלקם שהיא כתבה (מילים, לחנים) פרויקט מחווה, המתבסס על המופע "בנות חוה" שעלה בפסטיבל תל-אביב ז"ל ב-2009. האלבום יוצא בכריכת ספר-דיסק מהודרת, מבוא, מילים, איורים. לא לשכוח: פסח בקרוב, ועם ישראל רוכש דיסקים בעיקר כמתנות לחגים.
חוה אלברשטיין לא יצרה "פולק ישראלי מקורי", כפי שכותב יואב קוטנר בהקדמה. מעולם לא היה משהו שנקרא "פולק ישראלי". אנחנו אומה מושפעת, אבל ללא זיהוי סגנוני מוגדר, וגם השירים של חוה אלברשטיין אינם סגנון אחיד, אלא קשת מוסיקלית שיש בה שנסון, ברזיל, פולק, רוק. מוסיקה לטינית. הכל.
במקום להגיד דברים על "סגנונה", לפזר שפע סופרלטיבים וקלישאות, כדאי היה להתמקד בדברים שהם מהות הפרויקט – קאברים לשירים מוכרים, שהמשותף ביניהם הוא ההקשר שלהם לחוה אלברשטיין. מילים פשוטות: עיקר העניין אינו  דווקא הייחוד הסגנוני של חוה, אלא הביצוע-עיבוד-הפקה של השיר שיבדל אותו מהביצוע המקורי של חוה.
זהו הדיסק הזה: 19 מבצעים המנסים להאיר את השירים של חוה אלברשטיין מהזווית שלהם – בביצוע, עיבוד, הפקה.
לעיתים גרסת הכיסוי (Cover Version) יוצרת גרסת גילוי של השיר (Uncover Version) – חשיפת יופיו בעיבוד-תזמור-ביצוע וגם בשינוי הז'אנר (מעבר מפופ לרגאיי, מפולק לרוק)

נעם נבו – כל יום אני מאבדת
ביצוע רך, תמים, שומר על הקווים המלודיים היפים של השיר, אבל חסרה פרשנות עומק. (7)
אפרת גוש – אדבר איתך
חלקתה הבלעדית של גוש, המשחק בקול והעיבוד מעניקים לשיר גוון חדש, שהוא כגילויו מחדש. (8)
רוני אלטר – סיפור אינטימי
הפרשנות הנוגה – מלנכולית תואמת את אופי השיר. טוענת אותו מחדש באמוציות שלה בלי מלודרמטיות יתר. (9)
קרני פוסטל – שיר ליל שבת
פוסטל מצליחה להעניק לשיר טון אינטימי מסתורי בקולה הנמוך ובעיבוד לצ'לו שמייצר אוירה קסומה. המעבר לגיטרות חשמליות הוא קונטרסט מעצים. (9)
לי טריפון – שיר נולד
השיר נולד מחדש בעיבוד תוסס בשילוב של מקצבי אסטה ורוק. (8)
אסתר רדא – אתה פלא
מילותיו של המנצח והצ'לן פבלו קזלס נטענות באפרו-פאנקי –גרובי, אבל אסתר רדא אינה "משתוללת" ועושה כבוד לגרסת המקור.
הדרה לווין אדרי – כמעט שנתיים
פרשנות תיאטרלית, גרסה טובה יותר גם מבחינת העיבוד לזו ששמעתי בערב "בנות חוה" – מעניקה ערך מוסף למקור. (7.5)
כל החתיכים אצלי – לונדון
חנוך לוין של "אורזי המזוודות" מגיע לחלקתה של איה זהבה פייגלין. ההפקה הרוקית עושה הבדל לא קטן – ולא לרעה. (8)
קרוסלה – חד גדיא
שיר מחאה פוליטי שחוה הפנתה בזמנה נגד שפיכות הדמים באאינתיפאדה הראשונה. הבעיה היא שהעיבוד הרוקיסטי מקטין את הביצוע הקולי. (6)
שילה פרבר – הקוסם
האשימו את חוה שהיא שרה את השיר נגד ראש הממשלה ביבי נתניהו ב-1999. היא טענה שהשיר מכוון לכל נושא משרה פוליטית רמה. שילה פרבר מבצעת בזחיחות סרקסטית נוקבת. העיבוד לצ'לו תורם לעצמת התובנה. (9)
עינב ג'קסון כהן – בגלל הלילה
ביצוע אינטימי כובש לפסנתר שחודר אל בין השורות. עינב ג'קסון נמצאת חזק בתוך השיר. בשביל הגרסה הזו – שווה להגיע לדיסק. (10)
אפרת בן צור – הלילה הוא שירים
גרסת פולק אקוסטית אנמית משהו, שגורמת להעדיף גרסת המקור. (5.5)
מיכל גבע – ציפורים בראש
העיבוד מגלה את השיר מחדש. מיכל גבע נמצאת ליד חוה אלברשטיין, ובכל זאת נשארת בתחום הפרשנות והגוונים שלה. (9)
אביגיל רוז – אני מתה להיות אנטיפטית
פרשנות תיאטרלית-קברטית שעושה חסד עם השיר גם בזכות העיבוד של יונתן לוי המעניק לשיר גוון קרקסי משהו (8)
איילת אינגדשט – התבהרות חלקית
השיר אינו מתבהר מחדש, אפילו לא חלקית. (5)
דיקלה – כמו צמח בר
עיבוד מוזר, ונדמה לי  זר לשיר. דיקלה בחרה בקצב סמבה מעורב בביצוע עם אלמנט אוריינטלי. היא הפקיעה לחלוטין את השיר מחלקתו הנוגה-כואבת הראשונית ולוקחת אותו לרחבת הריקודים. זו אינה כוונת המחברים. (4)
שני פלג – שיר סיום
שירה סגורה מאונפפת לשיר של נעמי שמר וחאג'ידקיס. כאן אני רוצה לחזור ביצוע של חוה. (4)
דניאלה ספקטור – שחמט
ביצוע טוב יותר ממה ששעתי ב"בנות חוה". העניקה לשיר של חנוך לוין ואלכס כגן את העוצמה הראויה לו אבל בלי מלודרמטיות, בניקיון מופתי. (8)
יעל דקלבאום – שיר מגרש את החושך
עיבוד עשיר, אבל השיר מתפספס במעין גרסה תיאטרלית מהירת קצב שמסתירה את הנרטיב. (6)

עיבודים והפקה מוסיקלית: יונתן לוי וגם: שילה פרבר ומאיה בלזיצמן ("הקוסם"), "כל החתיכים אצלי" ("לונדון) תמר אפק וגיא שכטר ("חד גדיא"), עינב ג'קסון כהן ("בגלל הלילה"), בן הנדלר ושני פלג ("שיר סיום") אסתר רדא, ליאור רומנו, דן מאיו, גל דהן, ינון פרץ, מעיין מילוא, בן חוזה ומיכאל גיא ("אתה פלא") אפרת בן צור, עומר הרשמן, גיא לוי, אסף שתיל וגיורי פוליטי ("הלילה הוא שירים")

פרויקט "בנות חוה" ההופעה ביקורת