women-jazz נשים של ג'אז

Women Of Jazz

נשים של ג'אז

פוטומיו
5/5

חברת "פוטומיו" חוצה את גבולות תחומי מוסיקת העולם לג'אז. ללא ספק חידוש. Women of Jazz הוא אוסף שמציג 10 זמרות ג'אז מעולות מצפון אמריקה במבחר של סטנדרט'ס ושירים חדשים. קלאסיקות ג'אז, ברודוויי, שירים מקוריים. יש לי חולשה מיוחדת לזמרות ג'אז גדולות. זמרות ג'אז הן זן מיוחד במוסיקה, מבילי הולידיי דרך אלה פיצ'ג'ראלד ועד שרה וון וכרמן מקריי. אמנות שירת הג'אז מעמידה ללא ספק את זמרות הג'אז לפני זמרי הג'אז. האוסף הזה מאפשר לעקוב אחרי הייחודיות של עשר זמרות מעולות, כל אחת וסגנונה, כל אחת והעומק שהיא מעניקה גם לטקסט הפשוט ביותר.

מלודי גרדות Melody Gardot – Goodnite. מניו ג'רזי, שבה לשיר אחרי תאונת דרכים קשה (2004) כאשר רכבה על אופניה. השיר מאפיין את סגנונה – סווינג אפביט, קול אלט נוגה ומופנם משהו, סטורי טלרית נהדרת.
מדלין פיירוקס Madeleine Peyrouxהרקד אותי עד סוף האהבה Dance Me To The End Of Love. מדליין, נולדה בארה"ב, גדלה בפריז, שרה על מדרכות הרובע הלטיני בגיל 15, ומאוחר יותר הופיעה בלהקת "דה לוסט וונדרינג בלוז אנד ג'אז". טון השירה שלה מזכיר מאד את בילי הולידיי, הגם שתחומי ההשפעות שלה רחבים ומגוונים. כאן היא מנסה גרסה לשירו הידוע של ליאונרד כהן, נגיעות של מברשות על הסנייר דראם, בס מודגש, פסנתר קצבי. והקול האינטימי ה"נוסטלגי" הזה. יופי.
קאסנדרה וילסון, Cassandra Wilson – Lover Come Back To Me וילסון היא מענקיות זמרות הג'אז של הדור הזה עם רפרטואר שכולל ג'אז ובלוז וגם קלאסיקות פולק רוק. ב – Lover Come Back to Me הלהקה מלווה אותה בקצב מהיר (כפול מהגרסה הרגילה) משחקת בגווני קולה העמוק והעשיר, כשההרכב לוקח מרווח לאלתור יפהפה (פסנתר, חצוצרה)
סופי מילמן Sophie Milman – Lonely In New York. סופי הייתה בת 7 כשהוריה היגרו מרוסיה לישראל. כעבור 9 שנים, שוב יצאה המשפחה לדרך הפעם מישראל לקנדה. סופי הייתה אז בת 16, אהבה גדולה לג'אז במיוחד אלה פיצ'ג'ראלד, אוסקר פיטרסון וקאונט בייסי. הופעה בתוכנית טלוויזיה בקנדה הובילה להחתמתה. אלבומה הראשון זכה להצלחה גם מחוץ לגבולות קנדה. ב-2007 קיבלה את פרס Juno – לזמרת הג'אז של השנה. ב – Lonely In New York שומעי קול אלט מצוין רב הבעה בעיבוד סווינגי עשיר עם אלמנטים של כינור צועני וכליזמר.
הופ וויטס Hope Waits – I'll be Satisfied היא גדלה בלואיזיאנה, שרה במקהלה כנסייתית בפטיסטית והלחינה שירים שהוסתרו מתחת למיטתה. פיתחה סגנטון שירה ייחודי יונק מהשפעותיה שמגיעות עד בוב דילן, נורה ג'ונס. כאן היא שרה גרסה לשיר של ג'קי וילסון מ-1950, בלדה עשנה, עיבוד מסורתי שמגיע עד הג'אז הישן והטוב בנוסח דיקסילנד.

קייט פאראדייז Mean To Me – Kate Paradise נמנית על הדור החדש של זמרות הג'אז שצמחו מהקולג'ים והאוניברסיטאות. אלבומה הראשון אף כולל הקלטה של עבודת המאסטר שלה באוניברסיטת מיאמי. מתמקדת בעיקר בסטנדרטס מ"ספר השירים האמריקני הגדול". Mean To Me הוא שיר מ-1929 שזכה לאין ספור גרסאות. קייט שרה בפשטות אלגנטית טקסט בלוזי בליווי קוורטט ג'אז קלאסי וגם מוסיפה "סקאטינג" (שירה ללא מילים). איזי ליסנינג. יש לה את זה.

ג'ניפר הרטסוויק Jennifer Hartswick – Lover Man זמרת ונגנית חצוצרה, ניגנה עם הגיטריסט טריי אנסטסיו, הוציאה אלבום סולו שני. ג'ניפר שרה כאן בלדה שמזוהה יותר מכל זמרת אחרת עם בילי הולידיי באינטימיות כובשת, באינטרפרטציה דרמטית מאופקת. הליווי הג'אזי מלטף אותה.

סטייסי קנט – Stacey Kent – Shall We Dance? הזמרת הבריטית הנפלאה שהופיעה פעמיים בישראל עם ההרכב של בעלה, נגן הסקסופון ג'ים טומילינסון, משלבת ברפרטואר שלה סטנדרטס עם שירת ג'אז אישית מודרנית ומתוחכמת. כאן היא שרה שיר מוכר מאוד מהמחזמר "המלך ואני", ויש לה הכל מכל – בפרייזינג כדי להפוך את השיר לבלוז-ג'אז קולי ששייך אך ורק לה. ההרכב מספק לה מינון אלגנטי מדויק.

דלה גריפין Della Griffin – It Could Happen to You דלה גריפין מושפעת בילי הולידיי מאז ששמעה אותה לראשונה בגיל 11. היא שרה בלהקות דו-וופ וג'אז בניו-יורק בשנות החמישים. רק ב-1998 הוציאה את האלבום השלישי שלה שהוקדש למקור הקראתה – בילי הולידיי. השיר שהיא שרה כאן הוא שיר קלאסי מרפרטואר הביג באנד של שנות הארבעים. מאוד מזכירה את גרסת בילי הולידיי משנות החמישים. פרייזינג ג'אז יוצא הכלל, קול מחוספס-בשרני (Husky) שמתחבר יפהפה עם הסקסופון והפסנתר.

אטה ג'ונס Etta Jones – Since I Fell for You אגדת ג'אז הופיעה מגיל 16 עם תזמורתו של באדי ג'ונסון (1944) זמרת ביג באנד ג'אז וריתם נ' בלוז, מוכרת בסגנון הנקרא Jump Blues. כאן היא בבלדת בלוז שהייתה להיט שלה ושל באדי ג'ונסון ב-1945 – פרייזינג אישי ייחודי נפלא, ובגרסה שמשאירה מקום נרחב לסולו הפסנתר.

בתמונות מלמעלה: מלודי גרדות, קאסנדרה וילסון, מדליין פיירוקס, סופי מילמן, סטייסי קנט.

1. Goodnite – Melody Gardot
  2. Dance Me to the End of Love – Madeleine Peyroux
  3. Lover Come Back to Me – Cassandra Wilson
  4. Lonely in New York – Sophie Milman
  5. I’ll Be Satisfied – Hope Waits
  6. Mean to Me – Kate Paradise
  7. Lover Man – Jennifer Hartswick
  8. Shall We Dance? – Stacey Kent
  9. It Could Happen to You – Della Griffin
  10. Since I Fell for You – Etta Jones
שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. מדהים כמה שהדמיון והסגנון נורא דומים.. אך עוד יותר מדהים כמה שאפשר לשמוע עליהן את השנים והדור הזה..וכמה זה שילוב יפייפה

  2. איזי ליסנינג זה לא ג'ז. ג'ז פירושו חדשנות ויצירתיות גם במחיר של קושי להאזנה. פוטומאיו מייצרים אוספים קלים ונעימים לאוזן ובלתי מאתגרים לחלוטין, שבמקרים רבים אינם משקפים את המוזיקה של המקום שאותו האוסף שלהם אמור לייצג כביכול (אין באוסף הקובני את גונזלס ופרר, למשל). זה נעים לאוזן, זה נחמד לשמוע, אבל זה לא מחדש דבר (בלאו הכי מדובר בזמרות מפורסמות כמו קסנדרה וילסון שלא ממש זקוקות ליחסי ציבור)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן