לקראת סיום, קורה הלא יאמן: מעריץ פורץ לבמה, דוהר לעבר איאן גילאן ולופת אותו בחיבוק. שניות, והוא מסולק החוצה. אתם מבינים את המשמעות? כוכב רוק בן 76 (כיום) זוכה לחיבוק של בחור צעיר ממנו באיזה 55 שנה.
מה אטרקציה בדיפ פרפל 2022? מה נשאר מהלהקה אחרי כל הגלגולים? לא אטרקציה גדולה מן החיים, אבל יש להודות: יש עדיין סגול והוא לא פחות כהה. הלהקה יצאה שוב לדרכים. הביקורת הזנה נכתבה ב-2014. שלושה מהחמישה שהקליטו את Smoke on the Water ב-1971 מציגים דיפ פרפל שאינה מביישת את הדיפ פרפל ההיא. הזמר איאן גילאן, הבסיסט רוג'ר גלובר, המתופף איאן פייס הם הבסיס הותיק. האם הם יכולים להשיב את נעוריהם? מתברר שזה לא הכי פתטי להיות רוקר קשיש ושמח בגיל הזה.
הם מצליחים לדלג על הגיל, על הזמן ועל הטרנד. גם משחילים כחמישה שירים חדשים מ – Now What?! . גילאן בגיל 69 יודע לחלץ מעצמו ביצועים גדולים גם לשירים בינוניים. 100 דקות ההופעה מוכיחים שהחמישה מרגישים מאוד נוח להופיע בחברת עצמם. גברים מקצוענים שבאו לעבודה. יש עדיין פשטות יפה ועוצמות רוק מפוארות במה שהלהקה הזו עושה.
מה שמתארך את שרידותם של הפרפלים הוא הדבקות שלהם בנוסחאות הרוק הקלאסיות. גם האלבום החדש והטוב ממשיך במידה לא קטנה אלבומים כמו Machine Head, In Rock, Firebal – על גבול הקלישאתיות. טוב שיש להם סולואים להראות מיומנות ווירטואוזיות. בסיכומו של הערב, אפשר לומר: אלה הקטעים החזקים במופע. כל נגן מקבל את ההזדמנות שלו, ובמיוחד השניים שלא שייכים להרכב ההוא: החשמלית של סטיב מורס פורחת, באופן שחסרונו של ריטשי בלקמור אינו מורגש ב – Contact Lost וב – Well Dressed Guitar וג'ון איירי בקלידים ב – Perfect Strangers באוריינטציה קלאסית ובכל מיני אלתורים מחניפים ("הבה נגילה" לקהל הישראלי). דון איירי מתחבר לג'ון לורד המנוח שלו הוקדשו שירים בדיסק החדש ושיר אחד Above And Beyond בנגינת קלידים ברוח המסורתית. איאן פייס מאחורי סט התופים הוא עדיין מכונת תופים שאין לה תחליף. הוא לא נמנע מגימיק כאשר מקלות תופיו נדלקים באורות צבעוניים בפעולה בתיאום עם הקצב על במה חשוכה. איירי ומורס, שמצליחים "להחמיא" זה לזה בנגינת דואט מסחררת. גם רוג'ר גלובר לא יוותר על הפגנת ביצועי הבס שלו. וכמובן איאן גילאן, שלא איבד כמעט דבר מקולו החזק, העשיר.
השירים החדשים נטמעו חזק ברפרטואר. להיטים ישנים? אולי מעט מדי. Strange Kind of Woman בחלק הראשון של הערב. לפני ההדרנים מגיע מה שנחשב אחת הקלישאות הכי שחוקות ברוק Smoke On The Water – אבל הביצוע החזק מעניק חיים חדשים לשיר, ממש כמו שהם טוענים מחדש את Hush ואת Black Night כדי להקים את נוקיה על הרגליים. מי שזוכר להם חסד מאלבום ההופעה Made In Japan, לא יתאכזב. על ההופעה הזו אפשר לומר בלי להתלבט Made In Tel Aviv, ומדובר בפער של 42 שנה.
איאן גילאן – שירה, איאן פייס – תופים, רוג'ר גלובר – בס, סטיב מורס – גיטרה, דון איירי – קלידים.
צילום סטילס: מרגלית חרסונסקי
Into the Fire,Hard Lovin' Man, Strange Kind of Woman, Vincent Price, Contact Lost Guitar Solo (by Steve Morse), Uncommon Man, The Well-Dressed Guitar, The Mule (incl. Drum Solo by Ian Paice), Above and Beyond, Lazy, Hell to Pay
:Keyboard Solo – by Don Airey, Perfect Strangers, Space Truckin', Smoke on the Water Encore: Hush, Black Night
דיפ פרפל ההופעה
Deep Purple – Lazy
Deep Purple – Vincent Price
Deep Purple – Contact Lost Guitar Solo
Deep Purple – Guitar Solo / Uncommon Man
Deep Purple – The Well Dressed Guitar
Deep Purple – Above and Beyond
Deep Purple – Smoke On The Water
Deep Purple – Black Night
