מוסיקה צוענית/ בלקנית מתמקמת על המדפים הראשיים של חנויות המוסיקה. כשהמלחין הקרואטי ברנקו גלואיץ' (Branko Galoić), עלה במוחו רעיון לאחד הנגנים שניגנו באלבומיו הקודמים להרפתקה קולקטיבית חדשה. מדובר בלא פחות מ-15 נגנים. ההקלטות נערכו בפריז, אמסטרדם, סילוולדה (הולנד), נובי סאד, סרייבו.
המלחין, הגיטריסט והזמר הקרואטי ברנקו גלואיץ' משלב בין צלילי הנשיפה החזקים שלו וג'אז צועני. מושרש עמוק במסורות הבלקניות, הוא חוקר ומערבב מגוון סגנונות והשפעות, מרוק ועד מוזיקת קולנוע, מרגאיי ועד סווינג ואפילו מצבי רוח לטיניים, ערבים וים תיכוניים. גלואיץ' נולד בזאגרב, תחנה ראשונה לפני שירד בתחנות של אמסטרדם, ברלין ופריז, המהווה את בסיס הבית שלו כבר כמה שנים.
Danse de la liberté הוא, בעיקר, תוצאה של קשרים שנוצרו לאורך זמן. תחילה בסרביה, ומאוחר יותר, עם חברי להקת הנשיפה של אמסטרדם, נגנים שפגשו אותו במהלך שנותיו בברלין ובפריז, העיר אליה הגיע לעבודה ובחר כבסיס הקבע שלו. המוזיקה משקפת את החזון של גלואיץ' על העולם. זה שהאלבום הזה נוצר עם סרבים ובוסנים, הוא התרחשות ספונטנית, לא מתוכננת מראש. בדיעבד יש כאן כאקט של מרד נגד הלאומנות המשתוללת. האלבום השמיני הזה הוא גם תוצאה של איחודו מחדש עם המפיק תומאס קוז'ינייה.
ההשראה של גלואיץ' שואבת ממגוון עולמות. השורשים שלו הם במוסיקה של הבלקן ומוסיקת הנשיפה. גוראן ברגוביץ נמצא בראש, כמובן, כי הוא המאסטר, אבל אפשר בהחלט להרגיש את הזיקה של המוזיקאי עם מלחיני קולנוע כמו נינו רוטה הגדול.
האלבום מוצף באווירת רוק כשברקע השפעות המוקדמות של גלואיץ': הנדריקס, סנטנה וקלפטון, בין רבים אחרים. בין כותבי השירים הידועים באופן בו הם שולטים בשילוב עדין של אהבה, שירה והומור. הוא מזכיר גם את ליאונרד כהן, אזנבור, ז'אק ברל ואפילו את טום ווייטס. הם חיים בתוך השירים האלה. הסינגל Million Ways, למשל, הוקלט בשתי גרסאות. באנגלית, שפת התקשורת העיקרית של ברנקו, ובקרואטית. פן פופי נוסף ולא צפוי – גרסה ל – Don't Let Me Be Misunderstood להקת מהשישים בניחוח בלקני.
