כשמגיעים ל –R.I.O עם "כאשר השמש שוקעת" המסיבה כבר בעיצומה. הכפר הגלובלי של הפופ והדאנס רוקד באוסף הזה בעריכת עוזי פרויס, שנפתח ב- Beggin של Madcon, (דגימת סאונד למטה) צמד ההיפ הופ הנורבגי ממוצא אפריקאי. אקון ב – Right Now
האוסף הזה צפוי כמו שמש בקיץ 2017, כשפיל קולינס יחזור לבמה אחרי 6 שנים, שלפניהן הודיע על פרישה מהופעות. הוא נועד להזכיר שיש מה לשמוע מקולינס, שהוא עדיין חי ונושם כמו שאומרת כותרת ספרו האוטוביוגרפי – Not Dead Yet . הלהיטים
הז'אנרים שזכו לחשיפה תחת משבצת "מוסיקת העולם" בסדרות "מסביב לעולם" של חברת "פוטומאיו", היו הרגאיי והסלסה, פחות הטנגו שעדיין מזוהה כארגנטינאי כמעט בלעדי. עם זאת, ישנם כמה אמני טנגו מצוינים ברחבי העולם ( בעיקר באירופה), והאוסף הזה מציג רשימה של
האוסף יצא סמוך למותו של בוב מארלי ב-1980 ממחלת הסרטן. בין ה-20 שעברו עריכה דיגיטאלית תמצאו, למעשה, כל להיט מבוקש של מארלי: "סטיר איט אפ", "גט אפ, סטנד אפ", "איי שוט דה שריף", "ג'אמינג", "נו וומן נו קריי" (הופעה חיה),
"סמולטון בוי" אומר כמעט הכל על סגנונו של הבחור, שבתחילת השמונים עזב את גלזגו כדי לעשות קריירה בזכות קול פלצט נדיר. ראשיתה ב"ברונסקי ביט" (עד 1985) ההמשך ב"קומיונארדס" ובסולו. ג'ימי סאמרוויל (יליד 1958, גלאזגו, סקוטלנד) השחיל לשירים גם את המעורבות החברתית
אף על פי שעדיין אינה חלק מהמוזיקה האמריקאית המיינסטרימית, מוסיקה מזרח תיכונית התייצבה במערב כמוסיקת מועדונים על צורותיה השונות במקומות החמים של פריז, לונדון ואחרים. עלייתו של כוכב הפופ האלג'יראי חאלד בצרפת, היא אחת הדוגמאות למפנה הרב תרבותי. "גרוב ערבי"
זה שלישראלי יש יותר ממושג בבוסה ובסמבה, עדין אינו אומר שהוא מכיר את המוסיקה הברזילאית. בשביל רבים, מוסיקה ברזילאית היא "הנערה מאיפנמה", או הקרנבל במשמעות האקסטרווגנדית שלו. המוסיקה הברזילאית אינה רק בוסה. היא מסתעפת לסגנונות רבים שהתגבשו במהלך ההסטוריה של
מיטב הנעימות של צרפת כפי שערך אבינועם קונייבסקי הם האבא והאמא, הסבתא והסבא של האיזי ליסנינג * (Easy Listening). למעשה, "קרב" על פסגת ההאזנה הקלה הנסבלת והבלתי נסבלת בין שני מוסיקאים, מעבדים, מנצחים ומנהלי תזמורות צרפתיים – פול מוריה (Paul
אנחנו בפינת הנוסטלגיה. פינה חמה. אוסף נעימות שרבות מהן נושאות מזכרת שיצא ב-1995. התוכנית – "הליכה בחלום" של רשת ג'. האוסף המשולש התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין רשת ג' לבין ארבע חברות תקליטים. עפרה הלפמן – ערכה. המפיק מטעם חברת
גם מי שלא חווה סיקסטיז בזמן אמת, יכול להידבק במחלת הנוסטלגיה. אין כמו שירי האהבה התמימים של השנים ההן. האוסף נקרא ע"ש הסרט "הנוער לשלטון" סרט מדע בדיוני מ-1968 (במאי: בארי שיר) המגיב למהפכות שנות ה-60 החושף את הצדדים הפחות
לפני שמתחילים, תלחצו בשלט מס. 3 דיסק ראשון . השיר נקרא Dazed And Confused בלדת בלוז רוק מסעירה, העיבוד הזכיר קצת פינק פלויד. וזה לד זפלין אולטימטיבי. השירה של פלנט, הנגינה הסהרורית של הגיטרות. המעברים. שנחזור עוד פעם על מה
חברת "פוטומיו" חוצה את גבולות תחומי מוסיקת העולם לג'אז. ללא ספק חידוש. Women of Jazz הוא אוסף שמציג 10 זמרות ג'אז מעולות מצפון אמריקה במבחר של סטנדרט'ס ושירים חדשים. קלאסיקות ג'אז, ברודוויי, שירים מקוריים. יש לי חולשה מיוחדת לזמרות ג'אז
פיט טונג שדרן תחנת הרדיו Radio 1 של ה- BBC, ממשיך במיזמי הקרוס-אובר שלו, בעיתוי יציאה מסחרי מוכר – לקראת חג המולד. Chilled Classics הוא פרק שלישי בסדרת האלבומים Classic House ו – Ibiza Classics מהשנים 2016 ו-2017. הרעיון המקורי
סטינג אמר בראיון לבילבורד כי " תמיד אני רוצה להפוך את השירים הותיקים לעכשוויים ככל האפשר … השירים משתנים כל לילה כשאני שר אותם, ואני תמיד שומע משהו שלא גיליתי בביצועים המקוריים. זה גילוי תוך כדי הביצועים החוזרים" … הוא
הנה הפתעה: תרגמו את כל 42 השירים של דאלארס לאנגלית, אבל לפחות לאוהביו שאינם דוברי יוונית – זו בשורה. ואל דאגה – דאלארס לא עבר לשיר באנגלית. דאלארס האולטימטיבי זה גם לא פוליקר. תלחצו על מס. 4 בשלט. ותבינו מאיפה פוליקר הגיע. האמת? נתתי
השפעת המורשת היצירתית של הרגאיי הקלאסי (roots reggae) – הייצוא הדומיננטי ביותר של האי הקאריבי – על המוסיקה העכשווית, התרבות והאופנה העולמיים – דומיננטית. המוסיקה שהשתרשה בפופ של המערב מגיעה מארץ שאוכלוסיתה מונה כ-3 מיליון תושבים בלבד. היא ממשיכה לנווט
יותר מחמישים שנה שהחבורה הזו היא סיפור ההצלחה הגדול של המוסיקה האירית – על גווניה, ניביה, סגנונותיה. במילים פשוטות: הצ'יפטיינס הם הנציגים של הפולק הקלטי – אירלנד, סקוטלנד, האי מאן, בריטאני, וולס, קורנוול. שיתופי הפעולה עם אמנים מסביב לגלובוס, מכירות
עד היום לא לקחתי את גיא ויהל למכונית. האוסף הזה אומר: יש מצב. להיטים שיתנגנו על הכביש הראשי בלי לחפור על כל סינגל. תן להם לרוץ, לזרום. קחו את "רצים באוויר". הדרמה על נתק ביחסים בינו ובינה. הקצב והמנגינה – מעלים
ה"אסנטייל" מופיע גם כדיסק משולש. חברת המוסיקה המקומית מיהרה להוציא דיסק יחיד -צ אוסף של 18 שירים לקראת ההופעה של סלין דיון בקיץ ביישראל. הבעיה היא, פרט לקאבר ל"אני נהגתי כל הלילה "של רוי אורביסון, שכמעט אף אחד מלהיטיה במילניום
רק אחרי שמקשיבים, מבינים מוסיקת ממבו וסלסה מהי. דיסק כפול עמוס 31 שלגרים סוחפים. פיט רודריגז במסיבת ממבו עם "איי לייק איט דאת'",סול-לטין סטייל שנות השישים. מלך הממבו טיטו פואנטה ממשיך ב"ראן קאן קאן", סטייל הנשפים של 1949 בניו-יורק. סליה
בישראל מוסיקה יוונית בדרך כלל יציר כלאיים בידורי – פשרה מסחרית בין צליל גיטרות חשמליות לפולקלור יווני-ים תיכוני. המוסיקה העממית היוונית האותנטית היא אחת המורכבות והמתוחכמות בין כל התרבויות המוסיקליות בעולם – רבת גוונים, שורשיה עוד לפני הולדת ישו. הסטורית, הרמבטיקו Rembetiko על הסתעפויותיו הוא הסגנון של
לדבר על הסיקסטיז זה לספר על אהבות חצובות בנשמה. חלקן – באוסף הזה, מראשית השישים עד תחילת השבעים – המון שירים שהם חלק מהווייתי. רק שירים כנראה יכולים לעורר זיכרון כבוי, אולי אפילו יותר מתצלומים ישנים באלבום התמונות. לשמוע בובי וינטון שר
מנילו עקבי. הוא עשה את החמישים. כאן הוא בשישים. יגיעו שנות השבעים. תלוי בני כמה אתם, תלוי מה מהשירים האלה הגיע אליכם. בדבר אחד קשה לעורר מחלוקת: השישים – היא תקופה מלאה בלהיטים קסומים. והם מתקמבקים תמיד הכי טוב. הרי
לפלמנקו יש דיאלקטים וסגנונות שונים. זה אחד הסגנונות היותר מותכים (מלשון כור היתוך) משום הטמעותו בתרבויות רבות. הפלמנקו נטמע כידוע לא רק בתרבות ספרד, אלא גם במרוקו, במזרח אירופה. המתמחים והבקיאים יזהו את הבולריאס (Bulerias) והאלגריאס (Alegrias) המבטאים שמחת חיים,
קראתי ביקורות על המגה להיט הקולנועי הארוטי, וחשבתי: אולי כדאי להישאר עם פסקולו. מה שאומר: בטרם תראו את הסרט, תביטו על הרשימה מטה. 16 גוונים, בלי סצינה ארוטית אחת, כולם עומדים בפני עצמם ללא קשר לסרט, חלקם כבר להטו ברשימת הנמכרים
תחושות אישיות, שכולם מרגישים: יש דבר כזה – מוסיקה של נסיעה. לא לאט מדי. לא מהר מדי. מידטמפו. דאנס לא הכי מתאים לנסיעה בכבישי הדמים הארץ. שירים מסוימים לא רק מצטרפים, הם גם נותנים להרגיש כביש שרץ. אספלט שמתחלף. תלוי
אני מכנה את האוספים האלה – החולשות הנוסטלגיות של הקולקטיב. ל"שירים בצרפתית" יש חולשה מיוחדת. "שירים בצרפתית" היה מושג גם אצל מי שלא הבינו חצי מילה בצרפתית, ממש כמו "שירים באיטלקית", שגם להם הייתה עדנה שתוקפה לא פג מעולם. "שירים
הלאטין ג'אז תמיד חוזר, וזה טוב. לאטין ג'אז זה למעשה, לטינו-אמריקנו. במחצית הראשונה של המאה הקודמת הגיעו הרבה נגנים-מהגרים קובניים לערים כמו ניו-אורלינס לחפש עבודה. מכאן מתחיל החיבור – בין הג'אז והבלוז האמריקאניים למקצבים הקובניים. אבל הפריחה הגדולה בחיבור בין
מי שחושב שהאוסף הזה נועד לרחבת הריקודים – צודק, אבל גם טועה. שבו בכורסה. אל תזוזו. הפעילו מערכת טובה. אני מאשר לכם להרגיש רחבת הריקודים. אבל לא חייבים רחבה או כורסה. טוב מאוד גם לדיסק במכונית. מה זה? דיסקו טרופיקלי
האם העולם זקוק לעוד אוסף של קיילי? עוד Kylie greatest hits? את התשובה תקבלו מנתוני מצעד המכירות הבריטי הרשמי. השבוע חוזרת למקום הראשון עם אוסף הגדולים ביותר – Step Back in Time: The Definitive Collection. זה אומר: פעם שביעית שהיא מגיעה לטופ
