האלבומים הגדולים

The Letter

הבוקס טופס – מי שהוגדרה להקת "סול של כחולי העיניים" (להקה לבנה שמבצעת סול שחור)  בלהיטה הגדול ביותר.  אלקס צ'ילטון סולנה של הלהקה נפטר לפני שלוש שנים מהתקף לב קרא עוד

Wish You Were There

בטח שאני מכניס את האלבום הזה למאה הגדולים ברוק. אולי אף – אחד מהעשרה שיסעו איתי לאי בודד.  Wish You Were Here שיצא ב-1975 הוא התשיעי של פינק פלויד, הרכב הפרוגרסיב רוק הבריטי.  האלבום התמקד בנושאים של ניכור, תעשיית המוסיקה והתמוטטותו הנפשית של

אוספים

אבבא Essential

יש עוד משהו שלא אמרנו על אבבא? מה שכחנו? למי שאינו בטוח שאין לו משהו מאבבא שינסה את ה – Essential. האם האוסף הזה שונה מה – Definitive? מ-אבבא גולד? האם זהו המושלם בהחלט? בקומוניקט שהגיע מדברים גם על ה

ערוץ Vh1

הדיוות האמריקניות מדברות על עצמן כ..על דיוות. תקשיבו להן. הן אגב, מהיחידות שמותר להן. תקשיבו לאלו פסגות לוקחות ויטני יוסטון ומרי ג'יי בליג' עם Ain't No Way . דיווה טינה טרנר, אלטון ג'ון ושר לוקחים את Proud Mary של קרידנס קלירווטר

הימים הראשונים מס 1 Early Days

עכשיו כשאני שומע את Dazed And Confused , אני משוכנע שלד זפלין היא באמת אחת הלהקות המדהימות לתקופתה.  קרא עוד

הימים הראשונים מס 1 Early Days

לד זפלינסטים מושבעים ישאלו מה קרה באוסף הזה ל – Ramble On , ל – Heartbreaker . מבחינתם – פשע. אבל בשביל Babe I'm Gonna Leave You כדאי להגיע גם לכאן. אלה המכונים die-hard Zeppelin, יחייכו לעצמם תוך תמיהה כמה כמה

ריקוד ירח

התערובת הזו של סול מיוסיק עם בלוז וג’אז היא שמאפיינת את ואן מוריסון של תחילת השבעים, משהו שהוא ספג בילדותו האירית עמוק עמוק. מישהו כתב שלהאזין לאלבום הזה – זה כמו לחתום את דרכונך לפני שאתה נכנס למדינת המוסיקה של

Some Girls: Deluxe Edition

אני אוהב לחזור לרולינג סטונס, כי האבנים המתגלגלות ממשיכות להתגלגל מאז המפגש הראשון והמפעים איתם אי שם בשישים, שעד היום נחשב בעיני הרוק האותנטי המהפכני בחיבור בין בין מוסיקה שחורה ללבנה (*). הפעם מחוגי השעון זזים אחורה ל-1978, עיצומה של מהפכת הפאנק. מהדורת

נוצץ כמו גיטרה לאומית, הלהיטים הגדולים

 "הדלתה של המיסיסיפי נצנצה/כמו גיטרה לאומית/עוקב אחרי הנהר/במורדות הכביש הראשי/לאורך מסלול מלחמת האזרחים/נוסע לגרייסלנד/גרייסלנד/בממפיס טנסי"   זה אוסף שמונח על שידה ליד מיטתי. אני לא יכול בלי פול סיימון פעמיים בשנה לפחות. לפעמים יותר.  הוא מחזיר אותי למחוזות שאני  מתגעגע  שוב

מקומות ראשונים Number Ones

חמש שנים אחרי מותו מהתקף לב של האח מוריס גיב, הצליל הייחודי של להקת האחים ממשיך לדלג על מחסומי הזמן. היום אפשר לסכם כבר דרך מזהירה של 7 אלבומי פלטינה, 8 גראמיז, מקום שמור היטב בהיכל התהילה של הרוקנ'רול האמריקני,

אדל 19
האלבומים הגדולים

אדל 19

אז כבר מדברים על הדור החדש של סינגר סונגרייטריות – אמי וויינהאוז, קייט נאש וגם אדל. משהו משותף? משהו. הקול של אדל מזכיר מאוד את הקול של וויינהאוז במיוחד בשיר כ- Cold Shoulder אבל לא נראה שיש כאן יותר מאשר

כרום דרימס II

כמה יפה הבלדה היפה הזו הציפור הכחולה שיאנג פותח איתה את החדש שלו."אם היה חלון שממנו זורחת השמש/ כמו ציפור כחולה הייתי חוזר אלייך" שר הקול הדק, המקונן הזה, בליווי המפוחית והסטיל גיטאר. ("ביוטיפול בלקברד") ואחר-כך צליל הבנג'ו ב-Boxcar, "קרון

דילן

שנתחיל ב"בלואינג אין דה ווינד?" מתחילת ה-60, פולק סונג נאיבי,  המתעופף הנצחי ברוח,  שכל מורה שלישית לאנגלית מלמדת אותו?  ואולי ב"הדברים השתנו", שיר בקצב קאונטרי, שנשמע רלוונטי: "פעם היה לי איכפת, היום הכל השתנה. התנ"ך צודק, העולם יתפוצץ", שזה כבר

העיקריים של פול סיימון

נתחיל באיכות הצליל, כי זה אולי יתרון המשמעותי הבולט באוסף החדש על פני אוספים קודמים של סיימון. פשוט – מענג (במערכת הסטריאו שלי, כמובן) קוראים לפעולה הזו בהפקת הסאונד המחודשת – "רימאסטרינג", וכאן נעשתה עבודה שמשיבה רוח בשירים של סיימון.

The Essential

עוד אנתולוגיה של אלביס? אין שום שיר באוסף הזה שאינו נמצא באחד האוספים הקודמים. נו, מה אתם רוצים. אלביס מת לפני 30 שנה. מאז תעשיית המוסיקה סחטה כל דבר שקשור בו, ויצאו עשרות, אולי מאות מה שקוראים בלעז "קומפיליישנס". אלביס

THE ESSENTIAL

הקול שלה לא יצא ממיתרי הגרון, אלא מהקרביים. חייה של ג'ניס גופלין  היו קצרים יחסית כדי להשאיר ירושה מוסיקלית גדולה. מי שריכז את השלושים שירים כאן עשה סלקציה שאומרת ירושה מרשימה. כל מה שרציתם לשמוע מהזמרת שצרחה שירים מהנשמה, מהבטן וגמרה

ללמוד לזחול

אמרו כבר ש"הפריטנדרס" היא להקת של האחת והיחידה – כריסי היינד, יוצרת, גיטריסטית, זמרת.  לא אפסול את ההנחה הזו על הסף, ובמיוחד באלבום הזה שציין את הארגון מחדש של הלהקה ע"י היינד אחרי האירועים הטראומטיים שעברה . "הפריטנדרס" היא להקה בריטית מצוינת שחצתה

השנים של דיו

 "שנות דיו" הם תקופת הזמר רוני ג'יימס דיו בבלאק סאבאת', והתקופה הזו  זוכה להכרה מחודשת – ובצדק רב.  יש טוענים שלפני בואו, כלומר באלבומים האחרונים של אוזי אוסברן, בלאק סאבאת' הייתה בירידה משמעותית. ואמנם, על דבר אחד אין ויכוח: כשדיו

כהן לייב

מכל אלבומי ליאונרד כהן, ההופעה הזו היא מהסוג שאתה חוזר ושומע, וחוזר ושומע וממשיך לחזור לשמוע. והיא ממשיכה להלך עליך. אמוציונאלי, מסתורי, היפנוטי. מבחר מהופעות חיות ושירים בלייב מ"הרקידי אותי", "ציפור על תיל" דרך "אחיות הרחמים", "הללויה", "כל אחד יודע",

Love

אי אפשר להגיע לביטלס נוסח מרטין ובנו 2006 בלי לקבל קודם כל את הביטלס נוסח לנון-מקרטני ומרטין של השישים. בסופו של דבר – בזכות המקור קיבלנו את גרסת המיקס הזו, שהיא כמעט גאונית בפני עצמה. אחרי ששמעתי את הביטלס מהדורת

לוויה

חמישיית רוק אינדי ממונטריאול (הוקמה על-ידי האחים ווין ווליאם בטלר) מפתיעה באלבום בכורה בנוסחה ייחודית של פופ תיאטרלי מסקרן-מאתגר-מענג. איזכורים? שמעתי אצל הקנדים האלה רוקסי מיוסיק מעורב בדיויד בואי, בטוקינג הדס, בריאן אינו. פיקסיז. פיטר גבריאל. האמת? הם מזכירים קמצוץ

הלהיטים הגדולים

לפני כמה שנים יצאה אנתולגיה כפולת דיסק של הראמונס, שהכילה את כל מה שקיים כאן. האוסף הזה  נועד למי שמתעניין באחת הלהקות הגדולות שבעידן הפאנק פופ, אבל אין לו כוח לשני דיסקים. תזכורת: זו להקת הפאנק הניו-יורקית הראשונה (יש טוענים

טעון

"מי אוהב את השמש/ למי איכפת שהיא מנביטה זרעים באדמה/למי איכפת מה היא עושה/ אחרי ששברת את ליבי" האלבום המסחרי ביותר (מיינסטרימי) של מחתרת הקטיפה שהוקלט במהלך 1970, לא ממש חילץ אותה מכשלונותיה המסחריים. הימים – ימי לחצים שעברו על

פרל

אחרי שג'ניס ג'ופלין, זמרת הבלוז – אגדה בחייה, בטח אחרי מותה, הצליחה להגיע למקום הראשון במצעדי המכירות עם Cheap Thrills בליווי להקת "ביג בראדר אנד דה הולדינג קומפני", היא בחרה בסאונד יותר בלוז פאנקי וצירפה אליה את המפיק פול רות'צ'יילד כדי ליצור

טיל לרוסיה

הראמונס כתבו את האלבום הזה, השלישי שלהם, במהלך מסע הופעות.  התוצאה הייתה יותר מהוקעת ומושחזת מהקודמים שלהם. Sheena is a Punk Rocker  מתמצת פחות או יותר את האיכויות של להקת הפאנק הניו-יורקית הזו.  מצד זו השירה הדואבת של ג’ואי ראמון ב-I Don’t

קצפת טריה

מי שמתעניין בהסטוריה של אריק קלפטון, הרי Cream  היא אחד הגלגולים בין Yarbirds ג’ון מאייל. ג’ק ברוס (בס) וג’ינג’ר בייקר הגיעו שניהם מ-Graham Bond Organisation ולמעשה חזרו מהפופ לבלוז, מה שהיה צעד מאוד מפתיע.   Cream  היית אולי הסופגרופ הראשונה בהיסטוריה של הרוק, וזה

דוגמן השנה

אלבומו השני של קוסטלו, הראשון עם להקת "האטרקציות". זה האלבום הכי פאנקי (מלשון Punk) שקוסטלו יצר, ל במובן של מחאה הרסנית, אלא בכתיבה הטעונה (Lipstick Vogue, Pump It Up) גם בנגינה המאוד מוחצנת- אגרסיווית של האטרקציות (נגינת האורגן המוטרפת של

נולד בארה"ב

כמו ב"נברסקה" אלבום אחר שלו, ספרינגסטין כתב  כאן סיפורים על ארה"ב וגיבוריה הפרולטריונים. צליל הרוקנ’רול הישיר נתמך חזק ע"י The E Street Band מה שהוליד לא פחות משבעה להיטי רדיו כמו ",דאנסינג אין דה דארק"., "קאבר מי", "איי אם און

Imagine, "דמיין"

"דמיין" הוא אלבום הסולו השני של ג'ון לנון, אחרי אלבום הבכורה הפוסט ביטלסי שלו עם "פלסטיק אונו באנד", וכאן הוא סותם את הגולל על שיתוף הפעולה עם פול מקרתני בשיר "איך אתה ישן". ג’ורג’ האריסון עדיין נמצא כאן . פרט

Purple Rain "גשם סגול"

פסקול הסרט האוטוביוגראפי של פרינס, גילה לא רק את כישרונותיו כמוסיקאי אלא לראשונה כגיטריסט בקטע  Let’s   Go Crazy.  נכון שהשיר הבולט כן הוא הלהיט המצוין When Doves Cry, אבל  העניין הוא בפרוייקט כולו. וזהו פקרוייקט. פרינס הפיק את האלבום הזה

דילוג לתוכן