עדן גולן אינה זמרת רוק אבל היא בחרה בחוכמה את בלדת הרוק המסעירה הזו לגמר כוכב נולד. "יכולתי להישאר ער רק כדי לשמוע אותך נושמת / לראות אותך מחייכת בזמן שאת ישנה/ בזמן שאת חולמת עמוק / יכולתי לבלות את
אין בעיה להגיד: Stairway to Heaven – שיר הרוק המבוקש-מפורסם-נחשק בכל הזמנים. תשאלו: אז איך השיר לא הגיע למקום הראשון במצעדים? תשובה פשוטה: הוא לא יצא מעולם כסינגל. רק תחנות רדיו קיבלו תקליטוני פרומו, שהפכו כמובן מוצר אספנות נדיר. רוברט פלנט,
קרן אן זיידל, היוצרת זמרת הצרפתיה-ישראלית, שכתבה את השיר היפהפה הזה, בחרה בשורה מתוך ספר קהלת There's nothing new under the sun – משפט שמתאר חלק משמעותי בחיים ובמחשבות של אנשים. השיר עוסק בתחושת חרטות וחוסר יכולת להתקדם מהן. על
המכונית בשיר של טרייסי צ'פמן (ילידת 1964), יוצרת זמרת בסגנון פולק, אינה ממש מכונית. טרייסי השתמשה בה כמטפורה ליחסים כושלים בין בני זוג בגלל שהם החלו ממקום לא טוב. (עוני) אבל קיימת תקווה שהמכונית תמשיך לנוע – So take your
פול מקרטני כתב את השיר כתגובה על החוק נגד סמים שהפליל אותו ואת חבריו. "אנחנו לא פושעים" הסביר בזמנו מקרטני בראיון. "אנחנו עושים את זה כדרך חיים, כמו שתיית משקה חריף". עוד אמר מקרטני: "הרעיון הבסיסי של Band On The
אפשר לתרגם: "הבה נחיה למען ההווה" גם "בואו נחיה את היום". השיר מגלם את האתוס ההיפי של אותם ימים (הצעיר המרדן שדגל בחופש מיני ושימוש בסמים) – אהבה על פני כסף, לגלות את הנאות העכשיו ולא לדאוג למחר. "We'll take
ותודה לגשם. בלעדיו לא הייתה אהבה, אותה אהבה שצמחה תחת מטריה אחת. בלעדיו לא היה להיט שהגיע ב-1966 למקום החמישי באנגליה ובארה"ב. השיר הוא על זוג שנפגש ביום גשום אחד בתחנת אוטובוס. אהבה פורחת כשהם חולקים מטריהגראהם גולדמן (שהקים את cc10)
ייש מי שיגידו – סטיבן טיילר הוא זמר הרוק הטוב ביותר בז'אנר ההרד רוק. אם לא צחקתם, תקשיבו לשיר הזה מ-1993, על בחור שמקונן על האישה שעוזבת אותו. ואללה. איזה ביצוע. השיר זכה בגראמי ב-1995 בקטגוריה Best Rock Performance By
האהבה לא מתה אחרי כל השנים. היא חיה לאורו המלא של ירח קציר. זה הזמן לצאת להרגיש את הלילה, לחוש מחדש את האהבה. שיר מתוך האלבום שנושא אותן שם – Harvest Moon שיצא ב-1992, מעין המשך לא רשמי לאלבום Harvest
השיר שהלחין נגן הקלידים של פינק פלויד, ריק רייט, עדיין מרטיט אחרי כל השנים האלו. The Great Gig In The Sky מ"הצד האפל של הירח" הוא קטע העוסק בפחד מהמוות ובדת. בלטה בו שירתה הזעקתית של הזמרת קלייר טורי. בגיליון
"משהו בדרך שהיא זזה / מושך אותי כמו שום מאהבת אחרת/ משהו בדרך שהיא מחזרת אחרי/ אני לא רוצה לעזוב אותה עכשיו". משהו בשיר הזה ממשיך להפנט כבר למעלה מחמישים שנה. זה מסוג השירים שהיו צריכים לשכנע את ג'ון לנון
מקבלים את השיר הקלאסי בגרסאות, אבל העדפתי לחזור למנהרת הזמן אל המלך. שמענו את השיר בגרסת פסקול הסרט "אלביס" (*) ברמיקס של מארק רונסון ובביצוע קייסי מוסגריב. זוהי תחיה מרעננת של השיר הקלאסי בקצב דאנס, אבל העדפתי לחזור למנהרת הזמן
"היא מסוג הבחורות שמצניעות אותך/ כשחברים נמצאים שם/ אתה מרגיש טיפש/ כשאתה אומר שהיא נראית טוב/ היא מתנהגת כאילו זה מובן/ היא מגניבה, או, או, אוי/ נערה, נערה, נערה" נחזור למחוזות אהבות נעורינו. כששמעתי את זה, כנער צעיר, זה פגע
אריק סיני לקח את My Way, אחד השירים היותר מכוסים במוסיקה, למחוז האישי שלו ב"הכוכב הבא". הוא ידע כי שיר כזה דורש לא פחות מביצוע חיים. פרנק סינטרה בילה עם השיר הזה במצעד הסינגלים בבריטניה יותר מכל שיר אחר –
השיר התנגן בפתיחת הסרט Saturday Night Fever משנת 1977 בזמן שג'ון טרבולטה שוטט ברחובות העיר ניו יורק. זה היה אחד מחמישה שירים שהבי ג'יז כתבו במיוחד עבור Saturday Night Fever. בדומה לסרט, השיר הוא יותר מאשר תיאור ריקוד ובילוי. הוא
הפסנתר והטון מזכירים בפתיחה את אלטון ג'ון. שיר חזק של תוגה עמוקה ותפילה. מוסיקה של פואטיקה נדירה באיכותה. על אהבה, אמונה, דת (ציניות כלפי הכנסייה) יחסים, סקס, חופש דת, חיים ומוות. את המעמסה הלירית-תחושתית הזו נטל על כתפיו בחור בן
בילי ג'ואל חזר להופיע אחרי 3 שנות הפסקה בפסטיבל Stone Music בסידני אוסטרליה, והגם שהכריז בראיון לרולינג סטונס שנמאס לו לחזור על להיטיו הגדולים ביותר, הוא חזר על להיטיו הגדולים ביותר, ביניהם שיר שכתב לאשתו אליזבט, מי שניהלה את הקריירה. מה
שיר על יחסים עלול לגלוש לעוד קשקוש משעמם, אלא שאמינם יודע לקחת גם את הנושא הנדוש – על הכאב והשקרים שבהתפוררות היחסים, לעשות מזה היפ הופ דואטי בעזרתה של ריהאנה, חיבור בין העדינות המלודית המעוגלת לראפ הקצבי החתוך והנוקשה. השיר מתוך
האיגלס מאחלים טוב בכל מצב רע. תחנת "קול השלום" של אייבי נתן שידרה את השיר הזה בזמנה כסמל למהותה – רדיפת השלום. השיר נכלל באלבומם של הנשרים – One Of These Nights שיצא ב-1975. הוא נכתב ע"י גיטריסט הלהקה ברני
חג המולד הגיע מוקדם במצעד הבריטי מכיוון שכמעט שלושה רבעים מהשירים ב-40 הראשונים הם להיטי חג מולד חלקם ותיקים מאוד. Last Christmas של וואהם! הגיע לראש מצעד הסינגלים בפעם הרביעית, ואחריו All I Want For Christmas Is You של מריה
מאז בריאת העולם התעצמנו מאוד, אבל במהות האנושית אנחנו דורכים במקום, אפילו נסוגים. אבות ממשיכים לקבוע את המחיר שמשלמים ביניהם, והמחיר גבוה. "איכלו איכלו מפרי העץ טירפו אותו עד תום/ עד שתבינו מהו טעם כח ושלטון". עונש החטא הקדמון –
התחושה מבעירה את אש התמיד. היא ניצתה. השאלה היא רק אם הוא מרגיש כמוה, כי היא אינה רוצה להפסיד את התחושה. את התחוה הזו כתבה סוזנה הופס, סולנית להקת הבאנגלס, הרכב הנשים האמריקני שנוסד ב-1981, יחד עם צמד הכותבים בילי
"אלי הטוב", מיי סוויט לורד, היה הסינגל הראשון של ג'ורג' האריסון כאמן סולו, גם הלהיט הגדול ביותר שלו. מי שהיה במשך כל שנות קיומה של הביטלס החבר הפחות בולט בלהקה וזכה לכינוי "הביטל השקט", כתב אמנם שירים נפלאים, כמו "Something"
פול סיימון בחר לשיר את "צלילי השקט" בטקס האזכרה במלאת 10 שנים לארועי 9/11 – אסון נפילת התאומים. רגעים מרגשים. ואין כמו הבחירה הזו למעמד. צליל השקט האלמותיים, כל אחד יעניק להם פרשנות אישית משלו ברגעים האלה. מישהו כתב: May
זה אינו השיר הכי טיפוסי לניל יאנג. הוא שר שיר אהבה באמצעות מטפורה פשוטה. לטון ולשירה אפשר להתייחס באופנים שונים, סנטימנטלי ורך או מחוספס, אדמתי. מבקר הרולינג סטון דיבר על "הקלישאות המייגעות של כוכב העל". הקהל ומעריציו של יאנג דילגו
את המנגינה כתב ריי דורסט, שהיה הסולן והגיטריסט של להקת "מונגו ג'רי". הוא כתב את השיר בשנת 1968 כאשר עבד עבור חברת Timex בבריטניה. הלהקה היתה בראשית צעדיה, והמוזיקה הייתה יותר תחביב באותה תקופה. דורסט סיפר כי המנגינה צצה בראשו
מאז 2019 השיר צבר כ-380 מיליון צפיות. בלדת הפסנתר הזו מוצאת את לואיס קפלדי מתאבל על מאהבת שנטשה אותו. הוא פונה לאקס שלו ומספר לה לה שהוא מתגעגע לתחושת האהבה. "עכשיו היום מדמם אל תוך הלילה, ואת לא כאן כדי
הרולינג סטון בחר בקרייזי של גנרלס ברקלי לשיר העשור הקודם. (2000-2010) למה? האם זהו השיר הטוב-חשוב-מיוחד של העשור? לא בטוח שאני מעוניין לדעת מדוע השיר הזה נבחר ע"י המגזין הפופולארי לזכות בתואר. זוהי גם אחת הסיבות שאני לא אוהב לדרג. המושג
1964. מקום ראשון – ארה"ב. מקום ראשון – בריטניה. מאז חלפו 58 שנה, והשיר ממשיך להלהיב. את הלהיט כתבו רוי אורביסון, אשר נודע בכינויו The Big O, מחלוצי הרוקנרול הלבן, ושותפו לכתיבה ביל דיז Bill Dees. סיפור שהיה כך היה:
חמישים שנה אחרי שיצא, השיר ממשיך לעורר ריגושים. ליאון ראסל מי שכתב את השיר. כבר אינו איתנו. הלך לעולמו לפני 4 שנים, והוא בן 74. ראסל היה מהבולטים שחיברו רוק עם בלוז ועם פסנתר ככלי מרכזי. ככזה הוא השפיע עמוקות
