וידאו

החיבור הזה בין קודש לחול עשה לו רק טוב. אם מגדירים את מאיר בנאי "זמר נשמה", אז הנשמה שלו יוצאת הרבה יותר גדולה מהמופע הזה.

סוף סוף תוכנית שלמה של שירים שהציבה את מארינה מקסימיליאן בלומין על במה מקצוענית, והיא לקחה את כל האתגר, כולל השתלבות נהדרת עם הביג באנד. ותיחת יכולותיה הווקאליות. לביקורת

החיבור הזה בין קודש לחול עשה לו רק טוב. אם מגדירים את מאיר בנאי "זמר נשמה", אז הנשמה שלו יוצאת הרבה יותר גדולה מהמופע הזה.

בטרם אריקה באדו, נתנו לנו קרולינה והצמד קותי (מן) את סאבו לטעום משהו ממטעמיהם המוסיקלייים העדכניים, שנכנסו גם לדיסק הבכורה של קותימן.

מבול היא מילה מסקרנת. וכן, חלפה אצלי התחושה הזו שקרן החליטה פעם אחת ולתמיד להראות לכל מי שנפנף לה בזמרת מיינסטרים, שהיא יכולה להיות גם אחרת. והנה הקליפ.

האנגר מפוצץ מקצה לקצה. קהל שמגיע בעיקר לבלות בתנועה. מסר? מסר שמסר. קצב, קצב, קצב. שחק אותה בגרוב אתני, ואם התכוונו לחאפלה קוסמופוליטית מלהיבה בלי יומרות – אז הם עושים את זה עד הסוף.

דואטים עם האנשים שבן ארצי הזמין לבכורה שלו. עם מירי מסיקה הרגשנות ממשיכה לנצח ולשלוט. יהלי סובו – מאזן.

בחורף ההוא הגשום היה הכי כבד שהוא זוכר בן ארצי מבכה את אהבתו כי נכזבת היא.קרוסלה מסתובבת בקצב שלה, לב נשבר – ויש בשיר גם חבלי כביסה עליהם הוא רואה את הבגדים של החבר החדש שלה. לא קל. אפשר להגיד כל

הולצמן – המשך הראיון

"זהב" הוא אלבום המתאר מסע נפשי וגופני, של אדם שנגע בתהום וחזר משם חזק יותר. זהו אלבום של ניגודים. לפעמים קשה, לפעמים רך כנוצה. לרגעים עכור, לרגעים צלול כמי מעיין. עוד לפני דבר הביקורת, אני נפגש עם שרון הולצמן. והמפגש

עמדתי מטר מתחת לעידן יניב. עיניים נוצצות, חיוך צחור, קול צלול במינו. הרומנטיקה הקלילה. באנו לחגיגה. הקלילות האסקפיסטית. הדינסוס המשדרג. הוא יזמין את פבלו רוזנברג להשתובב על "בא הביתה" ו"בין ערביים", את שרון חזיז להתגפף על "חכי לי", "את יפה"

מי שלא הגיע לערב הזה בצוותא קיבל אוהד חיטמן שהשתפר משמעותית בהשוואה לאלבום/הופעה הקודמים – כמעט בכל מרכיב. כיוצר, כפסנתרן, כזמר, וגם מצד העיבודים יש על מה לבשר. והשירים החדשים – לפחות ארבעה – שלאגרים מצוינים. כאן מארח את עידו

 קני וורנר התלונן בסוף הערב על הפסנתר שהוא נאלץ לנגן עליו בקמלוט. גם ככה – המוסיקה של ה"ההפכים וההיפוכים" של נגן החליל אילן סאלם  נשמעה חוויית ג'אז חד-פעמית.

הנה באה המלכה אריקה באדו, ואם עדיין לא הכתירו אותה רשמית – באה ההופעה בביתן 1 בגני התערוכה  ואישרה את זה סופית. לא אלישיה ולא ביונסה. אריקה. ואריקה כזו יש רק אחת.

אריקה באדו במסיבת עיתונאים בקומה ה-18 במלון תל-אביבי לקראת הופעתה בגני התערוכה בתל-אביב.

אלון אולארצ'יק – המשך הראיון

אנחנו בשכונת פלורנטין. מטפסים בחדר מדרגות תעשייתי ודלוח אל האולפן של אולארצ'יק. כאן הוא מבלה כבר כמעט 20 שנה. כאן נולדים שירים מול הקלידים של הפסנתר שהוא ירש מאביו. "כמה כפיות סוכר?" הוא שואל ומתיישב לנגן "ארץ מלח" לחימום הראיון.

 יובל בנאי ומשינה לא הירשו לעצמם להחמיץ הצדעה לאחד והיחיד, בטח לא לאלבום שהראה שלפני 30 שנה חשבנו עוד שיש סיכוי לרוק המקומי. אפילו משינה עורר תקוות שלא הכל כאן אבוד.

הטרמולוס במהדורה מאוחרת של התשעים מבצעת את Silence Is Golden

אמרתי לאבי עברי, שבשמיעה שלישית ורביעית האלבום שלו "אושר בטוח" נשמע אותנטי יותר מאשר בשמיעה ראשונה. שהטונים  שלו משדרים אמינות, והטקסטים – סיפור חיים. אבי הגיע אלינו לספר משהו על עצמו על תהליך היצירה, וגם תרם משהו לחימום האווירה על

פורטיס נתן רק דוגמית לכל מי שהגיע להתארח בערב הזה וביצע שירים מהאלבום הפאנק המיתולוגי "פלונטר". גם "משינה" ניסתה לעשות את "רד מעל מסך הטלוויזיה", אבל פורטיס עם הרבה יזע ואנרגיה הוכיח, שעדיין לא נברא הקאבר שיתחרה בגרסה שלו.

זה רגע שלא חוזר בהופעות הרגילות של הראל מויאל – דואט של אב ובן במופע בכורה. למי שלא היה בצוותא ת"א.

ארבע שנים לפני מותו ניגן איסקר פיטרסון את "סושי" בפסטיבל הג'אז של מונטריאל, קנדה, והנה עוד דגומית ליכולותיו של פסנתרן הג'אז.

אחד מ – 18 שירים, כולל להיטי הענק שלה, כולל צרפתית.  די.ווי.די שנותן כל מה שרציתם מהמופע של סלין דיון בליטוש מקצועני (צילום, סאונד סראונד – חבל"ז) ועל המופע. הופעה שצולמה כדי לתת כמה שיותר את הדבר האמיתי.

קהל על הרגליים, חגיגות שמתגלגלות עד השורה האחרונה ביציע, כמעט כל שיר המנון לאומי. כזה דבר לא קרה ללהקה מקומית, בטח לא בהיכל התרבות בת"א. וכנסיית השכל – כבשה גם את היעד הזה.

קהל על הרגליים, חגיגות שמתגלגלות עד השורה האחרונה ביציע, כמעט כל שיר המנון לאומי. כזה דבר לא קרה ללהקה מקומית, בטח לא בהיכל התרבות בת"א. וכנסיית השכל – כבשה גם את היעד הזה.

 12 שנה חלפו מאז יצא אלבומו האחרון, והנה הגיעה השעה לחדש ולהתחדש: קיבלנו הזמנה לפרזנטציה בקמלוט בהרצליה אולי כדי לקבל תשובה ואולי יותר מאחת. הקרינו את הקליפ החדש, ואחר-כך התחמש רובס בהרכב ועלה לשיר בעצמו: "משהו מתחיל מתגלגל ברחובות/ משהו

עברי לידר הוא מקצוען שאוהב לאתגר את עצמו: ראיתי אותו כבר בערב פסנתר אינטימי, תמצית האנפלאגד, שדווקא הבליט קווי מתאר בשלים ובוגרים, ואחר כך בגני התערוכה בפרוייקט דאנס-רוק אלקטרוני מפואר שהרחיק אותי ממנו. וגם אקוסטי שזה משהו בין ובין, קצת אחרת.

ושוב הוויל.איי.אם. הפעם הוא מתארח אצל גברת פוסיקט דולס (Pussycat Dolls) שמנסה כיוון סולו שונה, סופט ריתם נ' בלוז פופ מידטמפו, וכמה בטוח ללכת על הכוכב מבלאק אייד פיז. מה ששמעתי זה ביונסה לייט. לא משהו שיכנס למאה הקלאסיים של