חשיפת אמנים

עטופה בצמר גפן

"שמרת אותי בקופסה כמו בובת מריונטה קטנה שלך", שרה מירה הרשקו רביב. הצליל האלקטרוני שמתלווה הוא פס קול אווירה מנוכרת, קול שעולה מהאזורים היותר אפלוליים שלה. הרשקו היא אמנית כמעט בודדת במקומותינו בז'אנר הצ'ילאאוט לאונג' האלקטרוני, מצליחה לייצר מוסיקת אווירה

מפגש הנשמות

זמרים חוזרים בתשובה, שרים בגובה עיני החילוני. עוקפים את המיינסטרים המוסיקלי הדתי המסורתי. נדמה לי ששולי רנד סימן דרך בחוכמת שיריו, בהומור שלו, ביכולת לחבור אלי, הלא דתי המוחלט הגיע עד קיסריה. והנה אני שומע את אסף ליבוביץ' שחובר ל"מימד

ההופעה + ראיון

הקיץ מוביל אל הפארקים הסואנים. המדונות, הבריזות. איצטדיוני הכהן הגדול. ישראל 2009 – עבדי הרייטינג, המדיה, המולטימדיה. אבל ישראל 2009 היא גם האנשים נטולי  הרייטינג-מדיה-מולטימדיה. המוכשרים והאנונימים. נסעתי להיכל התרבות בנס-ציונה. על הכרטיס רשום בלועזית זיגנת ויסוקי. מודה: גם אני

בדרך אל החלום

מה כוכב נולד יכולה לעשות למען עשרות אמנים מוכשרים שנמצאים מעבר לפינה ברחוב שאתם גרים? שומדבר. ממש כלום. כוכב נולד מחפשת זמרי רגש בדרך כלל, לא סינגר סונגרייטרים מזן משובח. היא תקצר להם את דרך לתהילה. חשיפתם של יוצרים איכותיים

ההופעה

כוכבים נולדים מרייטינג מטורף של 30%  ב – ערוץ 2 מול מסכים  מרצדים בסלוני ישראל בהם צופים הסבתא מיקנעם, בתה מחדרה וגיסתה מבת-ים. כוכבים יכולים להפציע גם מערב שגרתי של אמצע שבוע, מועדון לא מפוצץ בדרום תל-אביב. אני מזמין לי

צבע וצורה

אבירם צור  (בן 35, יליד נהריה)  עסוק בחשבון נפש קיומי. "מתרחק", שיר הפתיחה באלבומו החדש,  מבהיר את זה הכי פשוט: "אתה לא בן אדם נורמלי/ סתם חשבת שכן/ כל יום שעובר קובע/ אתה הולך ומזדקן" ובהמשך יורד לקרקע – "חשבת שאתה יכול

עם עידן סלומון

סוף/ מלחמה שאין לה סוף/ בינינו/ בסוף/ מקווה שלא יקרוס/ עלינו/סוף/ אל תאמרי שזה הסוף/ אולי הכל בינינו יגיע לקיצו/ אולי זה רק חלום ונתעורר"   "מלחמה שאין לה סוף", שר עידן סלומון שר ברגישות, בתחושת עצבות. זו אינה המלחמה

ההופעה

נעמן טל – קלידים וגיטרות, עמית שיגא – גיטרות, איתן יעקב – בס, שרן פטרובר – תופים   שירים: איתך, יושבת, שבת, הפעם האחרונה, לא מצליח לישון, פתחתי את הדלת, כעס, אישה יפה, תישן עלי, חברים, הכח רק עולה, Sunday

הקולות החדשים של "הד" המכללה למוסיקה עכשווית

יש דבר כזה דאון-טאון תל-אביב. כדרומי מלידה, זה כמעט טבעי לי להסתובב באזורים האלה מפלורנטין, צ'לנוב בואכה שוק לוינסקי התחנה המרכזית הישנה. מדינה אחרת, מישהו הציע ההארלם של תל-אביב, לא הייתי בהארלם, אבל אני פוגש הרבה זרים שהם הכי בדאון בדאון

עוד ניפגש

שתי גופיות מאוד קייציות. כהן וכוהנת. אין קשר משפחתי. מפגש בסלון כדי לעשות קאבר על "עוד ניפגש" של אריק איינשטיין ושם טוב לוי. ההרמוניה של שניהם הכניעה אותי. זו הסיבה שכיוונתי אליהם מצלמה, יום אחד אחרי שסגיב שב מהופעה בפריז.

רסיסים

מתחילה באוריינטציה ג'אז בלוזית, שרה בנונשאלאנט, בלי לרוץ לפני השיר: "אל תאמר מילה תשב בשקט/ פשוט תשתוק תנשום עמוק" ו"רק לפעמים שתיקה יפה לחכמים". הפסנתר הוודבילי – יונתן כנען, אדם בן-אמיתי בגיטרות, אדם עזרא הבס. מה חבל שזה השיר הכמעט

"מחלון לקיר"

 "אנחנו חיים בחדרים שונים/ אתה אומר שחדרך נהייה קטן יותר/ אני משערת שאתה שוכב שם עם כל הכעס המוכר/ אבל עוד תזכה לדברים נפלאים/ פרחים כמו שחלמת יצמחו בשערך"   נועה בביוף, מרכז הבמה, גיטרה אקוסטית. שרה שירים אינטימיים באנגלית, ז'אנר

זמן לכל דבר

  Personnel: Yaron Herman: piano; Matt Brewer: bass Gerald Cleaver: drums       מה כבר אפשר להמציא בפסנתר ג'אז אחרי קית' ג'ארט ובראד מלדאו? אז זהו שזה כמעט אימפוסיבל מישן. אבל הנה בא בחור צעיר מישראל מתמקם לו בפריז,

פני תמורת מחשבותיך

שחר ועקנין (שירה,גיטרה אקוסטית) מקים הלהקה, חזי אברס  (בס), טל  קנל (גיטרה) ואלון רוש (תופים) אלדד לווין – גיטרה.     האם קיימת  אצלנו סצנה של רוק באנגלית? רוצים להיות מופתעים? תקשיבו ל- Deadwood – בתרגום חופשי "דברים מיותרים". חבל