בריאן אדאמס טוב בבלדות אהבה. הן מוכרות לו הרבה אלבומים וכרטיסים. תקשיבו לסינגל הזה. צרידות סקסית ומנגינה מכניעה. "חלקנו רגע מיוחד" הוא שר לה. "גם את הרגשת. אני יודע שרצית יותר נכון לעכשיו זה הכי טוב שאני יכול לעשות". "תני
אני נוסע אחורה במנהרת הזמן בעקבות אהבותיו של דני רובס לקראת ההופעה שלו בפסטיבל הפסנתר ושולף ביקורת שכתבתי על "פנים ושמות", הופעה שלו בצוותא ת"א ב-30.5.1988. לא שיניתי מילה. "אחר הופעת הבכורה של דני רובס, אנחנו מבינים מאין הוא בא
אינני חושד בכשרים. אחדים מהזמרים והיוצרים מהפופ והרוק המקומי מגיעים אל נכסי המקורות (הפיוטים) מתוך צורך אמיתי לחבור אליהם. רובם גם יוצרים אותנטיים וישרי לב, שלא יעלו על רכבת הפיוטים הדוהרת כדי להצטרף לטרנד. יתכן, וגם כאן, אני נזהר –
"תראי את החיים לא נותנים להתקרב / בסיפורי הילדות לא יכול להתערב / עובר יום ועוד יום ואני לא שוכח / את היד שלך נוגעת לי בגב." את השיר הזה תשמעו מעמיר לב בפסטיבל הפסנתר הקרוב בנובמבר 17. מזהים? כמה שנים עברו מאז
כתבו עליו, שגם אם הוא עולה להופיע בשעה שבע וחצי בערב, תמיד תתקבל תחושה של מועדון ג'אז מחבק ועוטף בשתיים בלילה. ועוד אמרו עליו, שיש מעט מאוד אנשים שנוגעים בפסנתר כמוהו ומפיקים כזה צליל עם תחושה כל כך טבעית לסווינג.
כינו אותה "נסיכת הפופ האלטרנטיבי". אני מוכן לאמץ, הגם שאין לי מושג מה זה אומר. מה שאפשר לומר בלי להסתבך במטפורות – רגינה ספקטור, שמגיעה לעוד הופעה (19.8 אמפי רעננה) היא זמרת פסנתר ייחודית, מסוג הסטורי טלרס, בין טורי איימוס
לא הכל ג'אז בפסטיבל באילת. באירוע ההשקה במועדון האזור, קיבלנו דוגמיות מ"חלום עקבותיך", המופע של קובי אוז, שנערך מול קהל בסלון ביתו, בו ביצעו אוז וחבורתו שירים של אריק איינשטיין. אוז הדגים את הפרשנויות שלו לקלאסיקה העברית בעיבודים, שפותחים מחדש את
באתר אול מיוזיק הגדירו את בריאן בלייד כאחד הקולות הרעננים בג'אז של המאה ה-21, בגלל הגישה החובקת-כל והבלתי אליטיסטית שלו. הקול – קול התופים. המתופף – ורסטילי וגמיש, נע בחופשיות בין ג'אז, רוק אלטרנטיבי, בלוז, רוק, וג'אז פיוז'ן. בלייד הוא
קתרין ראסל, (61) זמרת ג'אז ובלוז, מגיעה לאילת הישר מליגת העל של זמרת הג'אז האמריקניות. ילידת ניו יורק, בת לזוג הורים מוזיקאים. אביה, לואי ראסל, היה פסנתרן, מלחין, מוביל ביג בנד, והמנהל המוזיקלי של לואי ארמסטרונג בשנות השלושים והארבעים; אמה, קרליין
הוא היה רק בן עשר כשהתאהב בחצוצרה ובג'אז לאחר שהקשיב לרוי אלדרידג ודיזי גילספי, באלבום "רוי ודיז" משנות החמישים. ג'וש אוונס, שגדל בהרטפורד, עיר הבירה של קונטיקט, החל ללמוד ג'אז ברצינות, ובגיל 14 כבר היה תלמיד של ג'קי מקלין, מאסטר
הפסנתרן צ'אנו דומינגז חוקר מתחילת דרכו כמוסיקאי דרכים ליישם בג'אז את מקורות הפלמנקו שלו. במשך קריירה של ארבעה עשורים יצר שילוב בלתי רגיל בין לאטין ג'אז, פוסט בופ ופלמנקו. הג'אז מסורתי הבלוז והסווינג מגיעים לעץ לענפי עץ הפלמנקו המסועף: בּוּלֶרִיָה,
כריסטיאן סקוט, הידוע גם בשם כריסטיאן אטונדיי אדג'ואה, הוא נצר לאליטה האמנותית והחברתית של ניו אורלינס. חצוצרן, מלחין, מפיק מוזיקלי ומעצב כלים, סקוט הוא בן למשפחה של מוזיקאים ומנהיגים חברתיים, שצמח לתוך עולם של צלילים ומעשים. הוא אחיינו של הסקסופוניסט
טללית צ'רסקי (31) היא צ'לנית קלאסית וזמרת שמנסה לשלב בין יוצרי פופ עכשוויים כדמיאן רייס, אלאניס מוריסט, רדיוהד ואחרים – ובין העולם הקלאסי שעליו גדלה – כדי ליצור גשר חדש ואישי ביניהם. הצ'לו הוא כלי ורסטילי שיכול להתפרש ממוסיקה קלאסית,
אם יש מוסיקאי ונגן בוזוקי שמייצג את אחרוני עידן הזהב של המוסיקה היוונית הפופולארית המכונה לייקה (Laika) – זהו כריסטוס ניקולופולוס, Christos Nikolopoulos , המתקרב לגיל שבעים. הוא מגיע להופעה אחת במסגרת פסטיבל האביב בראשון לציון בלייב פארק ב-25.5. ניקולופולוס
ג'ון, טרבור וריק מגיעים להיכל מנורה בת"א. הם ינסו להדליק מחדש את המוסיקה של להקת האם Yes, למען מי שעדיין שומרים אמונים להרכב הפרוג רוק העל זמני. ג'ון אנדרסון (שירה), טרבור רבין (גיטרה) וריק וייקמן (קלידים) נפגשו לאחרונה לפני 25
מנהרת הזמן: נחזור ל-1984. הרדיו מתפוצץ מהשמעות של Shout, למעשה צעקתם של קורט סמית' ורונלד אורזבל, הלא הם טירז פור פירז. בעברית קראנו להם אז "דמעות לפחדים". אנחנו ב-2017, 33 שנים אחרי, ומגיע לא רק אות חיים מהצמד. מתברר שהם
מני פאר ז"ל ראיין פעם את ארקדי דוכין בתוכנית טלוויזיה, ובסופו של ראיון אמר לו: "לך תשיר, כי לדבר אתה לא יודע"… ארקדי, איש של אתגרים, ידע שגם זה יגיע. בפסטיבל הפסנתר הוא יוכיח, כי אפשר לצאת מהסגירות, להיפתח ולומר דברים
אלדד ציטרין, נגינה ב-360 מעלות. לבד על הבמה, מוקף כלים, מיישם כל היכולות שלו כמוסיקאי-יוצר-נגן. לא רק מקרופון ופסנתר. זה כבר אינו אקספרימנט. חלום בהתגשמותו. בנה עמדה המשמשת אולפן Live. הקהל יעקוב אחריו – איך בונים שירים מאפס. ראיון. אלדד
המופע הזה לא ילך בלי ההצגה החזותית. לעיתים טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים. עבדו על הצד הזה לא פחות מאשר על המוסיקה. טכנולוגיה אולטימטיבית להצגת מוסיקה במופע פסיכודלי מרהיב. לייזרים גיאומטריים מקדמים את Hey Boy Hey Girl . הם יוצרים צורות
מתי כספי פונה באמצעותנו לדני רובס לקראת הופעתם המשותפת בפסטיבל הפסנתר (9.11, אולם רקנאטי) ומבקש ממנו לנגן את "עיר עצובה" בטון נמוך יותר. "אני יודע שזה קשה, אבל תנסה", מבקש כספי מרובס. חוץ מזה, מבטיח כספי להצדיק את שמו של
גיא מנטש ויהל דורון מגיעים לפסטיבל הפסנתר (11.11). הם יקיימו תנאים מחייבים: יהיה פסנתר במופע. הצליל אקוסטי למהדרין בתוספת כלים אוריינטאליים. זוהי תחנה בדרכם, כצמד, כיוצרים (2 אלבומים), כמפיקים מוסיקליים (עילי בוטנר, רוני דלומי) . אינם פוסלים אפשרות שקונספט ה
בביקורת על הסינגל she's a Rainbow כתבתי על יעל שושנה כהן: "אלמלא זה נשמע חיקוי של לנה דל ריי, הייתי מדבר על תגלית גדולה. הטון, הדיקציה, ההבעה הם כמעט שכפול של הזמרת-יוצרת האמריקנית המיוחדת". בראיון איתה ועם בן זוגה גיל
רונה קינן ביצעה את "אל בורות המים" בהלווייתו של מוטי קירשנבאום, מי שיצר את הסרט התיעודי "אל בורות המים" עבור הערוץ הראשון בשנת 1982. בסרט מסיירים קירשנבאום יחד עם עמוס קינן, אביה של רונה, ועם נעמי שמר ברחבי ישראל ומשוחחים
תשאלו אותי על מה אינני מוותר בפסטיבל הפסנתר החדש? אז ככה: יש לי כבר רשימת חובה, אבל כמו בפסטיבלי הפסנתר הקודמים, התברר לי, כי החמצתי את המופע שלא הכי עניין אותי ממבט ראשון. התברר לי שטעיתי. מראית העין שוב הכשילה.
שוב הסקורפיונס? הם לא אמרו שלום לעולם ב-2012? מה קרה? הרגישו שאין חיים ללא במה? צודקים. אם כבר הגיעו עד הלום, למה לא להמשיך. הסקורפיונס יציינו ביד אליהו 50 שנות הופעה, מאז ההקמה ב-1965 בהאנובר. האם ההרכב הגרמני המטאלי הקשיש
23 שנה אחרי ש"סימפלי רד" הופיעה בישראל (פארק הירקון), חוזרים מייק האקנל ושות' על ערימת להיטיהם ואלבום חדש – Big Love להופעה אחת ב-14 ביוני ב"היכל מנורה" בת"א. הרעיון לאלבום חדש נולד אצל מייק האקנל, כאשר הלהקה החליטה לצאת לסיבוב
מתאים לה להיקרא "לוז", בספרדית = אור. לוז קאסל, הזמרת הספרדייה בת ה- 58 בעלת הנוכחות המחשמלת, תפיץ את אורה בפסטיבל מדטירנה השבוע. קאסל בהגדרה לא מחייבת היא "פופ למבוגרים" adult pop. היא תיגע ברוק וגם בבוסה נובה. להיט גדול
הרב אייל סעיד מאני, המנגן על טאר, ממשיך מסורת מוסיקלית בת אלפי שנים שהועברה מאב לבן וממורה לתלמיד. ביצירתו משלב מאני בין המסורת המוסיקלית הפרסית הקדומה, שעל ברכיה גדל, ובין קומפוזיציות קלאסיות ועיבודים מודרניים – שילוב שבא לידי ביטוי גם
פעם בשנה מגיע הסיוט. אתה נאלץ להאזין ל-43 שירים, שכולם רוצים דוז פואה. סוג של מזוכיזם. האם אני יכול להכריז, כי הרמה השנה בשטוקהולם גבוהה מאשר בשנה שעברה? הניסיון לייצר להיטים זוכים מכניס את היוצרים לנתיבים של פופ שנע בין
שמתם לב לשינוי שעבר Made Of Stars של חובי סטאר בדרך לחצי הגמר באירוויזיון בשטוקהולם שבדיה? זה אינו השיר שהקהל בחר. מדובר בשינוי קונספט. ממש לא אותו שיר. מפיקי השיר הורידו את מקצב האפביט לטובת בלדת סלואו סטייל סם סמית',
