מתבהר סופית: העניין העיקר ב"הכוכב הבא" מהדורת סוף 2014, אינו מוסיקה. אור הזרקורים גם בקדימונים מופנה לחילופי המהלומות בין היושבים בשולחן השופטים המעורבים בצחקוקים ובפטפוטי סרק של המנחים. לא בטוח, אם הפורמט נמכר עם הרעיון הזה לעולם הגדול כולל המניפולציה, אבל אין
אם היו מצרפים את כותב שורות אלו לכותבי התסריט של אחד הפרקים הבאים ב"הכוכב הבא", אז ברור לו כשמש, מה צריך לקרות שעוד לא קרה: מוקי ואטדגי הולכים מכות. המתמודד יונתן וולפין עמד כלא מאמין מולם. אטדגי הכריז לא רק
הסרטן תקף אותו כשהוא בשיאו. בשנה שעברה, בגיל 69, ג'ו קוקר המשיך להופיע בתדירות גבוהה. את האלבום Fire It Up Live הוציא בסוף 2012. השבוע, כשהוא בן 70, נכנע. ג'ו קוקר. האחד והיחיד. ענק הסול הלבן הגיח מאזורי הפאבים של
אטדגי רואה את עצמו בטלוויזיה? הוא התנפל על מתמודדת, אינפי סנואו שמה, ששרה Memory כמו נמר על כבשה בג'ונגל. אטדגי צעק עליה, העליב, השפיל. הלו, כולה תחרות ריאליטי של מוסיקה. יכול להיות שהמפיקים מצפים ממך לשחק אותה חיה עם טירוף
ל"הכוכב הבא" יש, ככל הנראה, תסריטאים, שתפקידם להפוך את התוכנית ליריד הבלים של סיפורים, חלקם מבוימים, חלקם הזויים. המוסיקה תחכה. פתחנו ב"פרקט אזולאי" בת 30 מרמת גן. כולם ידעו שזוהי שחקנית מתחזה, אבל שיחקו אותה בקטע של יענו ניחושים אם
עוד פעם התכסחויות בין שופטים להעצמת הרייטינג, עוד פעם מניפולציות על רקע "אפליית" מוסיקה מזרחית מול מוסיקה יענו "אשכנזית", עוד פעם סיפורים של מועמדים מבתים הרוסים שמחפשים חבל הצלה בשתיים וחצי דקות של תהילת מסך. עוד פעם צחוק יזום ממשתתפים לא
רגע לפני כשמחוגי השעון מתחלפים ל-2015 – אפשר להצביע על המגמה. גל של אלבומי קאברים שוטף את עולם המוסיקה. יש שמכנים אותם אלבומי מתנות לחגים. זה מגיע מכוכבים, שכבר חשבת שהם אינם זקוקים למקדם המכירות הזה. זמרי מיינסטרים כבארי מאנילו
דרוש: מחזמר מחאה מהפכני נכון ל – 2014. יש הצעות? – אין מי שקם. בינתיים: נמחזר "שיער" 1967? נחזור לתקופת ילדי הפרחים ארוכי השיער של שנות השישים, שהתערטלו בעירום מלא על הבמה ויצאו עם סיסמאות (אהבה, חופש, שוויון, שלום), שהיום מורידים
"אחמד אוהב ישראל", השם הערבי שנישא על צליליו הנוגים של עמיר בניון, לא ידע לאיזה בלגן הוא מוביל את הזמר, ששר עליו. בניון כינה אותו "חלאת אדם" ורוצח יהודים, וקיבל מבול של ריקושטים. חבר הכנסת עיסוואי פריג' פנה למשטרה. צבא
בחמש דקות בלבד הצליחה ההקלטה החדשה של השיר Do They Know It's Christmas? לגייס 1 מיליון ליש"ט למען נפגעי האבולה באפריקה! את השיר חיברו בוב גלדוף ומידג' יור ב-1984 על מנת לגייס תרומות לסיוע לקורבנות הבצורת באתיופיה. בהקלטה החדשה בלונדון השתתפו זמרים
נצחונו של אלקנה מרציאנו הוא ניצחונה של מוזיקת המיינסטרים הים תיכונית, תרצו – מוסיקת החאפלות המזרחית המקומית. השיר – "רצתי אחרייך" הוא מסוג שירי הגברים הבוכים בלילה, שעושים שמח בחתונות. ההתבכיינות הולכת ככה: "אני רצתי אחריך / וביקשתי גם את
שלומי שבת נראה כמי שחרב עליו עולמו. מה קרה? שבת נשאר ללא מתמודדים. רומה עמר וירדן פרץ הודחו. עד כדי כך קריטי? כולה משחק טלוויזיה. לשבת יש לב גדול, הוא התרגל לניצחונות גדולים עם המתמודדים שלו בעונות הקודמות. אחרי העבודה
דה-וויס מאפשרת לאביב גפן להיות מבקר מוסיקה, שאינו מוותר על הזדמנות לרדת לא רק על מבצעי השירים, אלא על כותביהם. הפעם סימן כמטרה את השיר "אמא יקרה" של דודו אהרון, שביצעו אלקנה מרציאנו ואור אדי. "טקסט מזעזע, מביך. זה כמו
שיראל ביתן הולכת הביתה אחרי הסולו הטוב ביותר שלה בדה וויס. היא שרה Avec Le Temps – "עם הזמן" של ליאו פרה בשפתה (צרפתית) באופן מושלם. הקהל החליט לפי דיווח התוצאות של המנחה, מיכאל אלוני, להשאיר את ניב דמירל, שהתחרה
אוהד ריין עוזב את דה וויס לא בגלל שהוא לא שר שיר על אמא. ריין ביקש לפרוש, אחרי שהרגיש, שמיצה את עצמו. אביב גפן, האב התומך והמעודד הראשי, קיבל את בקשתו ושחרר את בן החסות. בתוכנית יגידו שזוהי הצבעת הקהל. יגידו.
"אנפלאגד" היא מילת הקסם בניסיון לגוון את התוכנית, שמסרבת להסתיים. המנחה מיכאל אלוני התרגש מהכלים האתניים, כאילו התוכנית נערכת בשבדיה ולא במדינה ים תיכונית. שרית הגדירה – "ערב מוסיקלי, אינטימי וחם". את ה"אינטימי וחם" היא החליפה בכעס מופגן, כאשר היא
הקדשת דה וויס בשלבים האלה לאריק איינשטיין היא יותר גימיק פופוליסטי מאשר תרומה איכותית לתוכנית. מה לחבורה הזו ולשירי אריק איינשטיין? הם בטח לא "גדלו עליהם". רובם אף לא ממש מכירים את השירים. אין להם יחס רגשי שלא לדבר על
מאור אדרי? שאלו אותי. מכיר? בעוונותיי – אמרתי לא. אז תדע: הכי חזק בשוק המזרחי, נכון לרגעים שאנחנו מדברים. מילא קיסריה. לא רק את קיסריה אלא גם את האנגר 11. למה לא התרגשתי? ואז, בצעידה שאני עושה בחולון, קלטו העיניים
ראיון עם גיל שוחט הוא הליכה בתלם שאין בה כמעט מהמורות. הוא באמת מאמין בעצמו, במפעל החיים שלו. נדייק: בשלמות של עצמו, שאלוהים חנן אותו. הוא מאמין שהחיבור שהוא עושה לזמרי פופ הוא חלק מהשלמות הזו, מתפיסת העולם שלו. הוא
האם אוהד ריין הוא שחקן חיזוק קנוי של דה וויס ישראל בתיווכו של הסוכן אביב גפן, מי שהדרך שלו לגמר סלולה ללא עוררין? לא יודע מה אומרים חוקי התוכנית, אבל ריין הגיע בלבוש סרג'נט פפר עם להיט פופ גדול באירופה שנקרא
שאלתי את מוני מושונוב איך מסכמים את אריק איינשטיין. "מסכמים"? הרים גבה. "אי אפשר לסכם בני אדם. אתה יכול לסכם משהו ביצירה שלו. לא אותו". עכשיו בעיקר חוזרים אליו. מופע פארק הוא אירוע המוני. מוני מושונוב, אולי ידידו הטוב ביותר, אומר:
הביצועים של הערב: טליה לונדונר עם Lost Cause של בק. זהו קאבר שעליו זוכים בדה-וויס. זו אינטרפרטציה, הגשה אישית. זו אמנות המוסיקה. כינרת הנדלס – Blue Jeans בגרסה ללא רגשי נחיתות מול לנה דל ריי, המהוקצעת והטובה ביותר שלה בתחרות. אבל
רומה עמר – גשם שיבואירדן פרץ – שיר של יום חולין איל כהן – יומן מסע קרא עוד
בואו נכריז פעם שנייה: והזוכה בדה-וויס השנה היא תמר עמר בת שש עשרה וחצי. נכון: לא הייתה בתולדות תחרויות הריאליטי מוסיקה בישראל מועמדת כל כך צעירה בעלת בגרות, עומק, יושר אומנותי כמו עמר. תמר עמר שרה "אילו יכולתי" (אהוד מנור-
שרית חדד הדיחה את אלון חודפי, ששר גרסה מצוינת ל"ילדונת" המוכר מעוזי פוקס. זוהי דוגמא איך סלסולים נכונים ושירה מדויקת מאירים שיר באור חדש. אם מדברים במונחים של "הז'אנר" – חודפי הוא זמר טוב יותר מאשר אלקנה מרציאנו, שגרסתו ל
מדוע לא הציע במאי המופע, עוזי מורג, מגפון ללבלי גורן ולרומה עמר כמו שהוא דרש מדניס סקורפיץ', ששרה Do I Wanna Know של הארקטיק מאנקיז? מורג אמר לסקורפיץ' – "השיר דורש ממך משהו גדול-מן-החיים". לכן המגפון. סקורפיץ' הרגישה כמו מציל
המנצחת בדה-וויס ישראל 3 בשלב הזה היא תמר עמר. רק בת 16, אבל כמו שהיא שרה Retrograde של ג'יימס בלייק בשלב הראשון של "ההופעות החיות" – היא הזמרת האולטימטיבית של התחרות. בגרות נדירה. בחירה מדויקת של שיר. מקצוענות. טונים בשלים.
ואני כבר מתגעגע ללילות נובמבר של סוזן דלל. מה היה כל כך רע שם שהעבירו את הפסטיבל למשכן חדש – מוזיאון תל אביב לאמנות על אולמיו ופינותיו. לראש העיר לחשתי, שאני בכלל מתגעגע לימים שהפסטיבל נערך בבניין עיריית תל-אביב. ירדנו
מוש בן ארי התחנן בפני אביב גפן להעלות את עמית עמוס להופעות החיות בקרב נגד ג'סיקה כץ. "גמרת אותי עם השקט והעומק שלך" אמר על הביצוע של "לא אומרת כלום". שלומי ברכה המנטור אמר, כי היא משדרת רגש ועומק ברמה מאוד
בקומוניקטים שחולקו במסיבת העיתונאים לקראת פסטיבל ישראל 2014 מצאנו את הפסקה הזו: "פסטיבל ישראל מזמין את הקהל למופע שבחסותו – הפקת ענק – ערב מיוחד של געגוע לאריק איינשטיין". השבוע במסיבת העיתונאים לקראת המופע – לא השתתף אף נציג של
