מה נשמע

למה אני שר?

אבישי כהן, הבסיסט הכי מצליח שיצא אי-פעם מגבולות ישראל הוא עכשיו גם זמר. באחת הביקורות על אבישי כתבתי, שלפי המוסיקה שלו, לפי הפריטה – יש תחושה של מישהו שרוצה לשיר. והנה זה קורה, סינגלים ראשונים יוצאים ממש עכשיו, במקביל לאלבום ג'אז

האמא והאבא של הקיטש

מי הפסידו? הבלונדיניות השוודיות. הדני החמוד עם כובע הקסקט. הטוסיק של אוקראינה. הזקנים של הצרפתים. הצ'יקי צ'יקי הספרדי. האופרטה הרומנית. האנגלים השמרנים. הגינג'יס חאן הארמני. המחזמר של בוסניה הרצגובינה. תמרות האש והעשן המטאליים של פינלנד. מי ניצחו: האמא והאבא של

לסגור את הבאסטה

אגיד את זה הכי ישיר: לא סובל את האירוויזיון. משבר המיאוס הקשה החריף לפני שנתיים כשרוב הדוז פואה הילכו ל"הרד רוק הללויה" של "לורדי" מפינלנד, עם הגימיק של המסכות המפלצתיות. שאלתי מה קורה כאן? מטאל מיושן כגימיק? ואז הבנתי שנכנסנו לעידן

העם רצה, העם קיבל

מי שרד את זה עם מבול הפרסומות? רק כדי לדעת בסופו של דבר ש"זמר נוגה" ("התשמע קולי") הוא השיר של המדינה? עם כל הכבוד לשירה של רחל – זה אינו השיר הטוב ביותר בשישים שנות מדינה. ואיך זה ש"ילדי חורף 73"

בחירת שיר השישים

"ירושלים של זהב" (ביצוע: דוד ד'אור) הוא שיר השישים לפי "ה-60 של ישראל" של רשות השידור – תוכנית הסיום שהופקה הכי שבלוני – ממש כמו קדמי אירוויזייונים עם הדוז פואה, נקודות שידור פרושות ברחבי הארץ, בחירת השופטים ובחירת הקהל הגדול.

4 דקות להציל את העולם

הזמינו אותי לחגוג (כן, פה בארץ) את השקת אלבומה החדש של מדונה, שיוצא לחנויות בכל העולם ב-28.4, באירוע גדול ונוצץ עם הדי ג'יי מגהסטאר, דיויד מוראלס, מחלוצי הדאנס בעולם וזוכה פרס הגראמי. חוגגים מדונה כי היא עדיין חזק בעניינים. כלומר: ממשיכה

מחווה לשישים שנות יצירה מקורית

רונה קינן בהקדמה לגרסת הכיסוי לשיר "סוף העונה" כותבת: "יש משהו מהנה מאוד מבחינתי בעבודה על גרסת כיסוי. אני נוגעת בשירים שהייתי רוצה לכתוב, ומפצה את עצמי על כך ,שלא אני כתבתי אותם. זה כמו להתחפש בפורים, אבל לקחת את

בחנות הספרים

ירדתי לפנות ערב לחנות סטימצקי בגן העיר בתל-אביב. בהזמנה להשקת אלבומו החדש "נקודה טובה" הבטיחו הופעה של שולי רנד. הופעה בחנות ספרים? למה לא בחנות שמוכרת תקליטים? אז אולי משהו בהקשר למילים. ואם מילים, אז חשבתי על משהו אינטימי עם

ומי לא בא?

פתאום מתגעגעים ל"חתונה לבנה" של שלום. מה שהזמן עשה לדיסק ההוא. 12 זמרים חברו לאלבום קאברים אחד. משה לוי, שמלווה את שלום לאורך הקריירה,  לקח הפרויקט. נדמה לי שזה היה חשוב לו יותר כדי להצדיע ליוצר, מאשר לחפש פרשנויות חדשות

עד יום העצמאות הקרוב, יטרטרו אותנו עד שיבחרו את השיר העברי/ישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים. יש שיר כזה? אתם מוכנים לקחת אחריות ולקבוע? שנות הארבעים, אולי החמישים. ומה עם שנות השבעים, שבעיני היו החשובות ביותר במוסיקה הישראלית, וזאת מבלי להפחית מגדולתם

לא אוהב את הטרראם סביב בועז מעודה. אין כמו ערוץ 2 וכל המנגנון של "כוכב נולד" לעשות מזה מה-זה בלון. ונהייה בלון כזה, שאני מאוד מקווה בשביל הבחור הנחמד – לא יתפוצץ לו בפרצוף. צביקה הדר, קבלן מנחה כוכבים נולדים

אמי ווינהאוז, אמי ווינהאוז ואמי ווינהאוז

אני לא הכי מבין את ההיגיון של אנשי האקדמיה שנתנו חמישה פרסים לזמרת אחת בקטגוריית הפופ – אמי וויינהאוז. טובה, טובה, אבל חמישה?! גם היא לא האמינה. בתחום הרוק המנצחים הם ברוס ספרינגסטין, הווייט סטריפס, הפו פייטרס. דאנס – הכמיקאל

חותמים על עצומה

פתאום התעוררות גדולה: מחתימים על עצומה שקוראת לתת לאריק איינשטיין פרס ישראל. זה לא מפתיע.  אם שושנה דמארי ויהורם גאון ואהוד מנור ויפה ירקוני קיבלו, למה שאריק לא יקבל? מישהו בכלל מתווכח על זה שמגיע לו? כשמדובר בסמלי זמר לאומי

מסיבת עיתונאים

את רעמת השיער הזו, חייבים לצלם והרבה, וכן – יופייה אינו ידוע. תקתוקי המצלמות הרעבות  מוצדקים. היא מתיישבת לדבר על "פיס" ו"לאב" בעולם. אריקה באדו. אלבום חדש בדרך שנקרא "ניו אמריקה", ובאיות שמתחשב בשמה  New Amerykah . מיקסים אחרונים בניו-יורק. "ניו אמריקה"

ההוצאה המחודשת של "אהוד בנאי והפליטים"  מעוררת מחדש התחושה שהימים הגדולים של הפופ הישראלי התרחשו לפני כשלושים שנה. תור הזהב של הפופ הישראלי ב- 38 השנים האחרונות התרחש בעיקר בשנות השבעים, שהיו ללא ספק השנים היפות, החשובות והמרתקות במוסיקה הישראלית

בבית היין, יפו העתיקה

ישבנו איתה בבית היין ביפו  העתיקה.  חבורה של עיתונאים שמקשיבים למה שיש לה להגיד. הייתה פתוחה ונדיבה ומתעניינת חבל"ז. אבל גם מתח והתרגשות. באה להסביר. גם להשמיע את השירים החדשים מהאלבום "רמזים". חצי שעה ישבנו עם הטקסטים ביד, כמו תלמידים

כותב עודד מזרחי מנהל יחסי הציבור של קולטורה: בטקס עמ"י נעשה מעשה חמור ביותר שאיננו יכולים לעבור עליו בשתיקה. שרון הולצמן, אותו אנו מייצגים, תקף את מבקר המוזיקה של NRG  איתי שטרן, בעקבות מחלוקת אישית ביניהם,  אשר נמשכת מזה מספר חודשים.

"משהו חדש מתחיל", השקת הקאמבק

פתאום קם דני רובס ומחליט שדי. 12 שנה מאז יצא אלבומו האחרון, והגיעה השעה להתחדש. מה פתאום דווקא עכשיו?   קיבלנו הזמנה לפרזנטציה בקמלוט בהרצליה אולי כדי לקבל תשובה ואולי יותר מאחת. הקרינו את הקליפ החדש, ואחר-כך התחמש רובס בהרכב ועלה

מסיבת עיתונאים עם כנסיית השכל

לא זוכר מתי הגעתי למועדון בארבי, הרצל פינת קיבוץ גלויות, בשתים עשרה בצהריים. מה קרה? בהזמנה – פגישת עיתונאים עם כנסיית השכל על אלבום ההופעה החדש. בפועל: פגישה עם חברת הסלולר (סוני אריקסון) על הטלפון החדש, ודרך אגב –  פרזנטציה

ראיון וידאו מיוחד

מישהו מוכן להסביר, לנמק את ההצלחה של "הבנות נחמה"?  טבלאות המכירה אינן משקרות. שלמה ארצי ועידן יניב ומירי מסיקה ושלומי שבת, אפרת גוש ומוש בן ארי וגם שלום חנוך וכנסיית השכל מביטים עליהן מלמטה כבר כמה שבועות.   העמסנו השבוע מצלמה

האמנים החדשים של אן.אם.סי

ביום הראשון של החורף קיבלנו שלוש מנות חמות לטעימה. קוראים להם – בועז בנאי, קובי אפללו וארז לב ארי. המקום: תיאטרון תמונע. היוזמה – חברת אן. אם.סי. חשבתי לתומי: היש עוד מקום בעולם שמציגים במפגן שיווקי כזה שלושה אמנים חדשים

אני מתבונן במצעדי המכירות של חנויות המוסיקה ונדהם: כמעט כל ה-15 הראשונים הם דיסקים ישראלים. האמ זה כבר לא מפתיע? בשנים האחרונות קונים יותר דיסקים ישראלים מאשר לועזים.  המהפך כבר עובדה. בשבעים קנינו כמעט רק תקליטי פופ ורוק מחו"ל.  הביטלס, הפינק פלוייד,

שי גבסו אוהב את אריאל זילבר, אחרת הוא לא פונה אליו להתארח אצלו בפסטיבל הפסנתר מארח. לא רק זה: לא בטוח שיש איזה ייחוד "פסנתרי" להשתתפותו של גבסו בפסטיבל ללא זילבר ופסנתרו. גבסו גם הכיר את דעותיו של זילבר, אבל

משינה ואהוד בנאי "נפגשים בסיבוב" – והולכים על עוד הופעה משותפת בקיסריה במוצאי שבת ה-27 באוקטובר, בנוסף לזו שתתקיים יומיים לפני – לה אזלו כל הכרטיסים.   הקשר ביניהם, טוענים,  נמצא איפשהו  באמצע שנות השמונים בשיר "רכבת לילה לקהיר", שנכתב

סיכומים. סיכומים. מה היינו עושים בלי . טוב שיש תאריכים. אז פעם בשנה – הטקס הזה. ובמקום הראשון… שמונים מבקרי מוסיקה יקבעו. העורכים יחברו, ישקללו. למעשה, למה לא. עוד משחק, שהוא חלק משגרה טובה. שנמשיך ככה – לדרג שירים, זמרים, מופעים.

ביחד ולחוד

רמי וריטה כבר לא ביחד? אין שום ספק שרמי קליינשטין הוא לא רק חלק מהקריירה שלה מהבחינה האומנותית. הוא קידם ודחף ושדרג את הקריירה שלה, ודי להזכיר את  "ימי התום", "מחול מטורף", "עטוף ברחמים", "עד שתעזוב", "תפתח חלון" "שביל הבריחה"

Sgt. Pepper's Lonely Heart Club Band לא התחיל כמה שמוגדר "אלבום קונספט", מגלה המפיק המהולל של הביטלס, ג'ורג' מרטין. מה שכן רצו פול, ג'ון, ג'ורג' ורינגו זה לעשות "משהו אחר לחלוטין" ובכל מובן. מהמוסיקה ועד העטיפה. נדמה לי שגם הביטלס

הייתי בכיכר בהפגנה נגד אולמרט. בין הנואמים השחילו זמרים. גם אביב גפן, איך לא,  הגיע. היו שם גם שי גבסו, גלעד שגב ונמרוד לב. באו לשיר מתוך הזדהות. איכשהו הייתה הרגשה שהזמרים הם קישוט. פרט לאיזו אמירה זניחה של נמרוד לב – הם באו עלו, ולא הותירו

בואו נדבר כסף. כמה אתם מוכנים להוציא על נינט טייב, כמה על מתי כספי, על שלמה ארצי וזאת לפני שלקחתם בחשבון חנייה, בייביסיטר ועוגה וקפה. מבט על מחירי הכרטיסים לזמרים-זמרות-להקות במועדונים אומר יותר מדבר לגבי "שוויים" בשוק. איך נקבעים המחירים?

האם הוא יצא מחולון?

אם תסובבו את הגלובוס, תמצאו בהערכה גסה לפחות מאה אלף "אלביסים" שמאמינים בלב שלם ובאמונה תמימה ובאהבה גדולה כי הם  האלביסים החדשים. רוחו של האלביס ההוא, הענק והאגדה,  ממשיכה לנשב בתוכנו גם 30 שנה אחרי מותו. הזמר והמיתוס ממשיכים להניב