לעזרת הפליטים
Must not be doing so well. When the best place on earth seems to me like hell. When freedom seems like restraint, and I can’t breathe I feel cheated. But I guess I must be wrong. המוסיקה לא רק
Must not be doing so well. When the best place on earth seems to me like hell. When freedom seems like restraint, and I can’t breathe I feel cheated. But I guess I must be wrong. המוסיקה לא רק
העשור או-טו-טו מאחורינו. מבקר המוסיקה מתבקש לבחור את "הכי טובים", את האלבומים ש"עשו את העשור", שגרמו לנשימתו להיעתק, שהוא אינו יכול בלעדיהם. העיסוק הזה בסיכומים הוא לעיתים מטרד משעמם. סיכומים הם משהו מייגע. חפש קונספט. מה עשו לך שנות האלפיים?
אני קורא רשימה של אלפי מילים שמתחילה במשפט: "אני לא אוהב מוסיקה מזרחית, אני לא אוהב אותה גם כשהיא לא מזרחית, אלא סתם ים-תיכונית" החתום – רענן שקד, שמשתמש בהצהרה כדי לכתוב בהתנשאות על הכוכב התורן משה פרץ כולל ראיון
משפשפים את העיניים? ממששים את עצמכם? שרהל'ה שרון, "והפרחים לצה"ל", הכוהנת הותיקה של השירה בציבור, אשת השירונים הנצחית – במעוז הרוק התל-אביבי? ההיה הדבר או חלמנו חלום? שוחחתי לא מזמן עם מנכ"ל היכל התרבות על כך שמעוז הפילהרמונית והמוסיקה הקלאסית נכבש
קובי אוז שולח במדור התגובות של "7 לילות" "דברי הרגעה" לאורי משגב, שכתב טור דואג על מבול אלבומי השירים מהמקורות שדוחק כביכול את "התרבות החילונית" בארצנו רבת התרבויות והסגנונות. שמעתי השבוע אלבום חדש יפהפה של סטינג If On A Winter's
כל מה שהוא מייקל ג'קסון עושה טייפונים בתקשורת – במיוחד אחרי מותו. כל כתב מוסיקה קיבל לפני שבועיים את הטקסט: שירו החדש של מייקל ג'קסון, "This Is It" ייחשף לראשונה ביום שני ה-12 לאוקטובר באתר האינטרנט הרשמי של מייקל ג'קסון:
"אנשים לא באמת יודעים/ מהי משמעות מילה/ הם מבקשים להישמע חדי לשון/ יודעי דבר/ שמבינים/ מדברים, מדברי ומדברים/ כדי למלא את החלל לברוח מעצמם/ לברוח מאמת" (נינט טייב – "מדברים") מדברים הרבה בנינט טייב. התגובות על השירים האחרונים שלה
מתי לאחרונה כתבתם תשס"ט (שנגמרה) או תש"ע (שמתחילה) גם אני לא. מבחינתי תשס"ט יכולה להימשך. אבל כידוע מחפשים תירוצים "לסכם" – אלבום, שיר, זמר וזמרת. ו"ההבטחה", כמובן. אני שונא סיכומים. אין מאחוריהם שום תובנה. איך להעריך אלבום או זמר תוך
ביטלס לנצח. מאז יצאו אלבומי הלהקה בפורמט CD בסוף שנות ה-80, מוציאה אותם חברת Apple מחדש בעריכה דיגיטאלית חדשה, בסאונד האותנטי של ההקלטות של המאסטרס. מדובר ב-12 אלבומי אולפן שיצאו במהלך 8 שנים, היוצאים בעטיפות מהודרות, צילומים נדירים + טקסטים
באמת לא נוראה. אחרי שהזהירו שהיא עלולה לעזוב את מסיבת העיתונאים על שאלה מעצבנת, התברר שגם זה חלק מתרגיל יחסי ציבור. זה שהבלונדה גאגא משחקת אותה סטארית בענק זוהי עובדה. אין ביזנס כמו שאוביזנס, אומר הפתגם העתיק, וליידי גאגא, היא
לס פול, מגדולי הגיטריסטים בכל הזמנים, אביה וממציאה של הגיטרה החשמלית, הלך לעולמו בגיל 94. מנהלו מסר כי פול מת מסיבוכים של שפעת בבית החולים White Plains בניו-יורק. פול עומד לא רק מאחורי המצאת גוף הגיטרה החשמלית – שבסופו של
לחצתם פעם על "מצו" Mezzo בשלט? אתם לא מזהים. נשבע שיש כזה ערוץ. לחצתי ערוץ 69 ב"יס" וצפיתי וקיבלתי קונצרט קאמרי לקלרנית וצ'לו של ברהמס. שקעתי בכורסתי. כייף. כעבור יום אוכל לשמוע את וינטון מרסליס מנגן ג'אז בפסטיבל Marciac שבדרום
קפצתי לשמוע את שלומי שבת באולפן ברחוב מקווה ישראל בתל-אביב שר "השבת כבר נכנסת" של האחות לאה. רוב האולפנים בדרום תל-אביב ממקומים במרתפי סלאמס. אם אתה מגיע בקיץ, בטוח ששניים שלושה מקקים יקדמו פניך על בטנם או על גבם. חלפת
מי היא "ההבטחה הגדולה" הבאה? לפעמים לא חייבים להציב רף גבוה. להיטים מזדמנים שתופסים חזק במצעד הסלולר קובעים את סדר היום המוסיקלי של התקשורת. הסגידה לרייטינג היא מחלה ממארת שמשתלטת, ובמיוחד על המוסיקה הפופולארית. תכתיבים מסחריים (הורדות, רייטינג תקשורתי) הם
האם זה היה מוות צפוי מראש? אצל רבים התחושה הזו קיננה. מייקל ג'קסון פילס את דרכו אל מותו במו מוחו המעוות. לאחרונה כשהודיע על חזרתו לסיבוב הופעות, ביקשו מיליונים להכניס אותם לרשימת המבקשים לרכוש כרטיסים להופעותיו בלונדון.. מייקל הודיע על
במאמר בטור הזה שהתפרסם לפני כחודש, ביקשתי לראות חוזה חתום בין ליאונרד כהן לאמרגן מרסל אברהם, שאמור היה לייבא את כהן. למרסל לא היה חוזה כזה. אבל הבטיח הבטחות כל כך גדולות שאפילו תאריך הופעה בישראל השתרבב לאתר של הזמר. והנה
שעות לפני ההופעה מתייצב כריס קורנל אל מול המצלמות והמקרופונים. "ירדת כבר לביץ'" שאלה מישהי, שהייתה מוכנה להנחותו מיד לשם. כריס קורנל צחק. אמר לה שהוא בכלל לא ידע שהוא מגיע למלון עם ביץ'. רק בבוקר ראה שיש מתחתיו נייס
מאז הרקיעה לשמי התהילה ב-1984 – לא יורדת מדונה מהכותרות. אודה באשמה: רוב אלבומיה אינם על מדף החובה שלי. גם אני כמו שאר העולם עסוק יותר במסביב.. האם מדונה הזמינה/יזמה את זה? בהחלט. אין כמו מדונה להיות מודעת לתדמיתה. הערכת
מעריצה מאילת התראיינה בגל"צ. כבר מצוידת בכרטיס. 2,500 שקלים שילמה כדי לשבת באזור הוו.איי. פי. שנתרגם דולרית? כ-600 דולר. אחרי דפש מוד, חשבתי שתבוא רגיעה. גם מבול המופעים הקיץ סימן משהו כמו – יש גבול לתקציב האישי של הקהל, במיוחד
שנות ניו-יורק האחרונות לפני הירצחו – היו אולי השנים היפות ביותר בחייו של ג'ון לנון. הוא אפילו כתב על כך שיר – Just Like Starting Over, כמו להתחיל מחדש, אלא שלמרבית האירוניה הקשה, דווקא כאשר חייו בניו-יורק התייצבו – קיבל
זה סופי שליאונרד כהן מגיע? מישהו מוכן להראות לי חוזה חתום? אבל גם אם זה מדויק, כפי שמראה לוח ההופעות של כהן באתר הרשמי שלו, הנה, השבוע בקונצרט של דפש מוד, הבנו עד כמה ההופעה הצפויה של כהן באצטדיון רמת-גן היא
עמוד דום, עבור לנוח. אל תחצה את הקו הזה. 5 דקות לצלמי סטילס בלבד. כל שאלה "עיתונאית" צריכה להיות מופנית אישית לאחד מחברי הלהקה – דייב/אנדרו/מרטין בנוסח: This question is addressed to Mr. Gore. במידה והשאלות לא יפוזרו באופן שווה
לראות את הירוק הפסטורלי כמה ימים לפני הדפש מוד, לפני ההסתערות ב-10.5. תגיעו בתחבורה הציבורית, ברכבות ממליץ שוקי וייס המפיק המקומי. וייס העמיד את התקשורת על הפסטורלי (ראו תמונה למטה) באצטדיון רמת-גן מול המגדלים ההולכים ונבנים כדי לספר שזה אכן
רשימת שירים ומבצעים: לאה שבת- שיר למעלות, אבי בללי- אחי הצעיר יהודה, לאה שבת ואבי בללי – מישהו, ריטה- גרה מול המים, ברי סחרוף – יצאנו אט, ריטה וברי סחרוף – זה מכבר, שמעון בוסקילה- פנים ושמות, קרן פלס- היו
ברי סחרוף – "היום יום הולדת", מירי מסיקה: "תנו לנו יד ונלך", שלמה גרוניך ומתי כספי: "ציור", אלונה דניאל: "על גגות תל-אביב", מוניקה סקס: "מכה אפורה". דני רובס ודנה אינטרנשיונל: לא נרדמת תל-אביב. אירועים המוניים מלחיצים אותי. לא תמיד אני