Putumayo Presents פוטומיו מציגה, Yoga יוגה (פוטומיו Putumayo התו השמיני, דצמבר 2010)

מעולם לא תרגלתי יוגה. גם אחרי הדיסק הזה – ספק אם יחול מהפך בחיי. את המוסיקה שאני שומע אפשר להגדיר כסוג של הרפיה אסתטית בניחוחות מזרח מסורתיים ללא ביטים אלקטרוניים תוססים, עיבודים סוערים או טקסטים שמסיתים מקו מצב הרוח. פוטומיו, החברה המתמחה במוסיקת עולם, זיהתה דרישה הולכת וגוברת למוסיקה תומכת […]
קרא כתבה >>

Zero 7 זירו 7, Yeah Ghost יה גוסט (אטלנטיק, נובמבר 2009)

הנפשות הפועלות מאחורי צליל הדאון טמפו טריפ הופ צ'יל אלקטרוני של Zero 7 – המפיקים המוסיקליים הנרי בינס (Henry Binns)  וסם הרדייקר (Sam Hardaker) – החלו כמגישי תה באולפני הקלטות בלונדון. הם חוו מקרוב הקלטות של אייקוני מוסיקה כפט שופ בויז ורוברט פלנט. את מירב שנות התשעים הם בילו בלמידה. […]
קרא כתבה >>

Air אייר , Love 2 (הליקון, אוקטובר 2009)

הצמד האלקטרוני הצרפתי, ניקולס גודין Nicolas Godin וז'אן בנואה דנקל Jean-Benoît Dunckel, מנסה להמציא עצמו מחדש. אלבום באולפן החמישי שלהם  יש נגיעות של חידוש עם עזרה של המתופף ואיש ההקשה האמריקני גו'אי וורונקר .Joey Waronker נדמה לי שכמעט כל אלבום חדש של הצמד ייחשב אקספרימנטלי. ואכן, השנים נמצאים במסע מוסיקלי רב גוני, […]
קרא כתבה >>

יונסי & אלכס , Riceboy Sleeps (הליקון, יולי 2009)

מהלך הקשבה אחת, והצלילים מהלכים עליך קסם. אמביינט אקוסטי מנופי איסלנד. ללא מילים, שמימיים, לעיתים קולות מקהלתיים "כנסייתיים". מזכירים את Thursday Afternoon של אינו, אבל במרחב הרבה יותר גדול.  צלילים שיופיים אינו ידוע. איכויות שמתעצמות מהקשבה להקשבה. מחלחל אל מתחת לעור. Jon Thor Birgisson (יונסי) היוצר הבולט של מסיגור רוס […]
קרא כתבה >>

אניה , והחורף הגיע… (התו השמיני Warner, דצמבר 2008)

 יש תחשוה כזו, שלא יתכן חג מולד בלי אלבום חדש של אניה. והפעם – זה ממש אלבום חג מולד. בטח תשאלו מה לנו, בני דת משה ולמוסיקה נוצרית? מה לנו ול – O COME EMMANUAL  ?שאענה? תקשיבו לאלבום. יש בו תשובה כולל צלצולי פעמוני כנסיה. אני שונא אלבומי כריסמס, אבל […]
קרא כתבה >>

בוסה נ' גו, Bossa N' Go, Vol. 2: Le Deuxieme Cocktail (בי.אן.או סצנריו מיוסיק, 2003)

עם מה אתם רוצים את הקוקטייל הזה? שקיעת השמש מול הים? מפגש סמול טוקינג נינוח על הדשא בגינה? האיטלקים מתמחים באוספי בוסה/לאונג'/דאנס איזי ליסנינג.  13 הקטעים הם אכן קוקטייל של ניואנסים ברזילאיים מוגש אלגנטי בהפקת לאונג' איטלקית. שמות? ממש לא משנה. הלייבל שנקרא Scenario Music מתמחה בלאונג' מיוסיק ומספק אוספים משובחים […]
קרא כתבה >>

Mountain Deluxe Vol.2, אמנים שונים (וורנר התו השמיני, מאי 2008)

אוסף צ'יל-לאונג' מענג שבחר לורנצו אל דינו, בעל אוריינטציה ג'אזית איזי ליסנינג בדיסק הראשון – שמתקשר לטרנד הזה של מוסיקת חופים, בתי מלון חלומיים לנופשים. אוסף ראשון – הורג ברכותו. דווקא, הצלילים לא מאוד "שקופים", כלומר לא צפויים, ולא בהכרח מזמנים לכוס יין באור שקיעה, אם כי בהחלט יתקבלו בברכה בסיטואציה […]
קרא כתבה >>

קפה ערביקה, Café Arabica, אוסף (Park Lane, 2004)

כותרת משנה של הדיסק הכפול "הקצפת של מטבח הלאונג'". לא יודע למה התכוונו, אבל אם לפשט את מה ששמעו אוזני – אז אלה 22 קטעי פיוז'ן של ערב פוגש מערב שג'יי מרטינז ליכד לאוסף עבור חברת Parklane. ההפתעה היא שזה אחד מאוספי הלאונג' אמביינט הפחות קונבנציונאליים שיצאו במסגרת הסדרה הארכה […]
קרא כתבה >>

טולקו , טרנסנדנס (Karuna Triloka, 1999)

שימו את התקליטור הזה בווליום שקט, תקשיבו כאילו-ברקע. זה יעשה לכם משהו. אפשר לרקוד. ג'ים ווילסון לקח דגימות סאונד מכל העולם, הוסיף להם קצב מאוד מבוקר. תיזמור של קולות וכלים יוצר גוף שיש בו מעין נשמה קדמונית. נדיר לשמוע סימפולים לא מסחריים (בניגוד ל"דיפ פורסט"), וכאן הצליחו מפיקי הסאונד לשמור […]
קרא כתבה >>

פיוטשר סאונד אופ לונדון , מציגים אמורפיאוס אנדרוגינוס, The Isness (יוניברסל פונוקול)

 לא ברור תחת איזה שם ההרכב הזה מופיע "הצליל העתידי של לונדון" או "אמורפוס אנדרוגינוס". גם המוסיקה הקסומה היא כזו "אנדרוגינית" בין פרוגרסיב רוק לאמביינט/צ'ילאאוט. האנשים מאחורי הפרויקט הם גרי קוביין (Garry Cobain) ובריאן דאגנס  (Brian Dougans) שהוציאו לפני הפרוייקט הזה אלבום מצוין כמו Tales Of Ephidrina ב-1993. תחת השם […]
קרא כתבה >>

יאני, אולטימייט (אוסף דיסק כפול Private RCA Victor הד-ארצי, 2007)

יאני היה תמיד מטרה נוחה לירי טילים של מבקרים שונאי מוסיקת שקיעות ניו-אייג'ית להמונים. אמרו עליו שהוא אחת הסיבות שהניו-אייג' שבק חיים. מצד שני, אי אפשר להכחיש שהוא סופרסטאר הניו-אייג' הגדול שמכר 35 מיליון דיסקים בעולם, 20 מיליון בארה"ב בלבד. מכניסים את הכפול של יאני לדיסק, ומקבלים בית ספר ואוניברסיטה […]
קרא כתבה >>

מדינה - אוסף, דג'אמל חמאדי (מילאן/הד-ארצי, 2002)

מוסיקה ערבית, סאונד אלקטרוני, דראם-אנד-בס, אמביינט. אתני. אלקטרוני. אוסף ה- 15 קטעים מנסה לשלב אתני ומודרני. החיבורים הם בין מזרח ומערב, גם טנגו וספרד, תפורים מאוד מיוחד. הצלילים של בדמארש ושרי (דגימת סאונד למטה) , דיגיטאל בלד ואחרים נבדלים פה ושם בניואנסים. כמעט בכולם לא מדובר ביצירת נצח. אלא ביצירי […]
קרא כתבה >>

דה פאז, דיילי לאמה (יונברסאל/הליקון, 2002)

היום לא מדברים על "סגנון" אלא על מוסיקה מסוגננת. "דה-פאז", הגרמנית, עם המפיק פיט באומגרטנר מתמחה במוסיקת הצטלבויות. תחשבו על סול מיוסיק מחובר לדאב, לג'אז, לאפריקאי ולכל מקצב לטיני. אם מדברים על תוצאה סופית, אז המוסיקה מקרינה אווירה גרובית אקזוטית. למעשה, זה קוקטייל צבעוני , שעושה שימוש כמעט בכל סגנון […]
קרא כתבה >>

מארי בויין , רמיקסד (ג'אזלנד 2001)

הזמרת החושנית והאקזוטית מארי בויין הנורבגית בפרויקט פיוז'ן וורלד אלקטרו בשיתוף עם מקצוענים בינלאומיים כמו Bill Laswell, Jah Wobble, ו- Biosphere רמיקסרים מדופלמים שחוצים גבולות בין אלקטרוניקה למוסיקת עולם (אפרו). התוצאה פסקול של אווירה, מקצבי מכונות, ביטים אלקטרוניים, באס-לייין, ושירים בהשראת המקום בו גדלה. בויין שרה בשפת אמה, כל טרייק […]
קרא כתבה >>

פרויקט מוזאיק , (הד-ארצי סי.די + די.ווי.די, דצמבר 2006)

אחרי שעתיים האזנה וצפייה, ארשה לעצמי לשחרר סופרלטיב: זהו אחד מפרויקטי הפופ-אמביינט-לאונג' היותר שאפתניים-אוניברסליים שיצאו מכאן. בשביל צמד היוצרים, שמוליק נוייפלד ואייל ליאון קצב – זהו מפעל חיים, שילוב של שני דיסקים אאודיו-ווידיאו לאלבום אחד, למעשה חיבור של מאווייהם המוסיקליים לקולאג' שירים וקטעים אינסטרומנטליים. אם הייתה כאן כוונה-יומרה של נוייפלד […]
קרא כתבה >>

לה וואלה רוג' בסט טרופה, אוסף (אן.אם.סי, 2001)

אני מעתיק שמות מהדיסק: דה נאמבר רידרס, נו נוייז, זיהן אנד קמיין, גוריילה, דה-פאז, ראשיד טאהה, קינוב, סוון ואן היס, סנטייאגו, קולור וגם אישתאר. באמת שלא כדאי להתעכב על כל שם. האוסף הזה הוא מהות הצ'יל. גם לסט טרופה בדרום צרפת יש חופים שטופי שמש מושכי תיירים, מה שהוביל את יצרני […]
קרא כתבה >>

Danilo Venturi, Noir (הד-ארצי, 2006)

דנילו ונטורי הלחין וערך את אסופת הצ'יל הזו לחברת הלבשה ואופנה יוקרתית מאיטליה – "לה פרלה". התמהיל הקוסמופוליטי הזה מדיף ניחוחות צרפתיים, נע בין מוסיקה אלקטרונית, סמות' ג'אז, בוסה, פאנקי, אלקטרו ולאונג'. מקצבים בין דאון למיד-טמפו. לחישות, ומלמולים טלפוניים (Toi Et Moi) בצרפתית תחושתית, אפלוליות מסתורית מתקתקה עם אלמנט של […]
קרא כתבה >>

Le Café Abstrait , Relaxation Is Total Peace (BNE, 2005)

זה אחד מאוספי הצ'יל היפים ששמעתי מעודי. Abstrait Music הוקמה ב-1996 על-ידי רפאל מריונו ( Marionneau Raphael ) במגמה להציע מוסיקה אחרת, שתיקח למחוזות כיד הדמיון הפורה, "שתגלה מרחבי תחושות חדשים". את היומרות אני לא הכי קונה, אבל המוסיקה האלקטרונית הזו אכן מגיעה למחוזות חדשים. היא רבת השראה, יצירתית ומיוחדת. […]
קרא כתבה >>

איאן פולי , מאז (ווי2, אן.אם.סי, 2000)

מוסיקה של האלפיים היא ניחוח. לא המלודיה, לא הזמר, אלא האווירה, ואם אפשר לדנסס את האווירה, מה טוב. שף הרמיקסים, איאן פולי, סוחב עבר עשיר כרמיקסר למרות גילו הצעיר יחסית. המוסיקה מזכירה את "קפה דל-מאר", מותג, מודל. קלות נסבלת, לעיתים. מתברר שהמוסיקה לשקיעות מהווה השראה להפקות חדשות. פולי מחבר מלודיות, […]
קרא כתבה >>

מיוסוטיס, אוסף, אמנים שונים (בי.אן.אי, 2000)

מייקל גודפרי שעומד מאחורי האוסף הזה (19 קטעים), מדבר על חוויות מיסטיות. האיש מאמין כי מוסיקת אמביינט היא הכי קרובה לאלהי כזה שאנחנו לא יכולים לראות או להגדיר. שרשרת אמני ברייטון, ששמותיהם לא יגידו כלום. מה שיותר ברור הם הסאונדים, אווירה מיסתורית, מאיימת משהו, מנוכרת משהו, אבל יש בזה משהו […]
קרא כתבה >>