מוסיקה ישראלית פלוס

"זה הקדיש שלי", אמר שמוליק קראוס לשמעון פרנס באחד מראיונות הרדיו איתו. המילים הן של יענקל'ה רוטבליט, הטון והמנגינה הם תמצית מזוככת של שמוליק קראוס ז"ל. השיר מתוך אלבומו של שיצא ב-1988 נכתב לזכרו של משה איש כסית. שיר פרידה מהנעורים, תחושה של החמצה ("הטוב שבשירים עוד לא נכתב") אבל עדיין תחושה של משהו טוב שהוא אולי […]
קרא כתבה >>

"לעיתים יצטברו ערימות המתים יחטט באפו המנהיג/ לא אנחנו ניסוג/ לא אנחנו נבליג" מחאה? – מחאה וזעם! המסר אומר: לא פשוט לעשות שלום כשיש לך עם כזה – "בור ועם הארץ פוגש את פוץ ועם הספר/ ולא ידעו לשוחח על טעם וריח". ממשיכים להילחם כי אדמה זה חשוב. האירוניה כאן […]
קרא כתבה >>

יענקל'ה רוטבליט שותף בכתיבת רוב השירים של אחד האלבומים היחודיים-מסעירים-דרמטיים של יהודית רביץ. הייתי אומר: מהטובים ביותר שלה, 8 שירים בלבד ורובם שירי נצח. האלבום מתמקד באהבה – מהיבטים שונים, יחסי בינו ובינה מפרידה קשה עד נוראה ועד בדידות ביחסים עם גבר נשוי. המוסיקה נעה בין פופ קצבי טעון אווירה […]
קרא כתבה >>

אני זוכר שהקשבתי לאלבום הזה כמעט באותה שקיקה ואהבה בהן האזנתי ל"סרג'נט פפר של הביטלס". לא שהיה מקום להשוואה, אבל תחושת הראשוניות שיצרו השירים של התקליט הזה, למרות ההשפעות מבחוץ – היתה שיש כאן לראשונה ריח של פופ ישראלי מקורי, שאז ב-1971, היה עדיין די בחיתולים. האלבום קרוי על שמו […]
קרא כתבה >>

שמעתי בשבועים האחרונים פעמיים את השיר הזה – בערב של אלון אולארצ'יק בזאפה ת"א בהשקת האי.פי החדש שלו, בביצוע מלא חדווה של האורח שלו – רמי קלינשטיין ובפסטיבל הפסנתר בדואט עם שלמה גרוניך בערב לרגל 50 שנות הופעה. השיר מתוך אלבומו הרביעי שיצא ב-1996 הוא שיר אירוני ועגמומי, תהיה עצובה […]
קרא כתבה >>

זלדה אינה מהמשוררות היותר מולחנות במוסיקה המקומית, בטח לא כמו לאה גולדברג, אלתרמן, רחל, נתן זך, אפילו לא כמו יונה וולך. חנן יובל הלחין את שירה "לכל איש יש שם", שביצעה חוה אלברשטיין. למעשה, זה היה השיר הראשון שלה שהולחן שחשף אותה גם לציבור שלא הכיר את שיריה.  בשנים הבאות – מעט מאוד […]
קרא כתבה >>

חגיגות של "אלבומי מופת" הפכו מקדמי מכירות יעילים במוסיקת הפופ המקומית. אין צורך במאמץ יחצני. הסולד אאוט יירשם תוך שעות ספורות.  כשאין חדש אטרקטיבי להציע – חוגגים על הישן. אסף אמדורסקי חוגג 20 ל"מנועים שקטים", אלבומו השלישי, שיצא ב-1999.  דווקא על רקע הגעתו של האלבום לאולם הקונצרטים של הפילהרמונית (28 במרץ), […]
קרא כתבה >>

לאן פרחו הפרפרים? מי מכיר את האלבום הזה של אריק איינשטיין? זהו שיתוף הפעולה השישי של איינשטיין עם שם טוב לוי, שהלחין כמחצית מהם ועיבד והפיק מוזיקלית את כולם (פרט ל"האור בקצה" שעיבד יחד עם יהודה פוליקר ו"שלום חבר" שעיבד שלום חנוך). פשטותו של הקול החם שמצליח להעביר רגשות. אריק תמיד הצליח בזה, גם כשהטקסטים […]
קרא כתבה >>

המוסיקה הישראלית חיה על התרפקויות והצדעות. את 40 שנות גזוז ימשיכו לחגוג כל השנה, והפעם בפסטיבל ראשון לציון בסוכות (14.10) מה חבל שברשימת המשתתפים לא הופיע שמו של זמר הלהקה – גידי גוב. לעומת זאת מזי כהן הגיעה. דני סנדרסון וההרכב שלו הזמינו לכבוד האירוע  את מוש בן ארי,  בניה ברבי, מאור כהן […]
קרא כתבה >>

"ביום בו מתה האהבה, נולדתי אני" (מתוך "שץ") כבר בהקשבה ראשונה, אני יכול להגיד: מאה דקות של שני דיסקים נפלאים. ארקדי דוכין את מיכה שטרית כתבו אופרת פופ עצובה, צינית, חיברו סיקסטיז לניינטיז. חיברו פינק פלוייד, דייר סטרייטס, רוק, ראפ וטכנו. שירים על חיים בלחץ מול הסופרמרקט הגדול של החיים, […]
קרא כתבה >>

הניגונים האלה של שיריו של נתן אלתרמן ממשיכים לחזור ולהפעים. מלחינים וזמרים תמיד נמשכו אליהם,  הפשוטים גם המורכבים, לפעמים הביזאריים. האוסף – שמכיל מבחר מהמנגינות והביצועים מהיפים בזמר העברי. תערובת מייצגת של מוסיקאים – מרדכי זעירא, משה וילנסקי, נחום היימן, סשה ארגוב, נעמי שמר, נורית הירש, יוני רכטר, יאיר רוזנבלום, חנן יובל, […]
קרא כתבה >>

באחד הארגזים שעברו איתי דירה, מצאתי סינגל סגור בניילון: לא האמנתי למראה עיני: מוקי וברי סחרוף בדואט של "מחכים למשיח" האלמותי של שלום חנוך – אחד הסינגלים הנדירים לאספני מוסיקה ישראלית. הסרתי את הניילון בהתרגשות. היא (ההתרגשות) גברה אחרי האזנה  לדואט. לא אגזים: זהו הקאבר האולטימטיבי לשיר, מחזק את התחושה כי […]
קרא כתבה >>

יום אחד זה יקרה-יבוא כאילו היה שם תמיד. היא מבטיחה לו. המנגינה של עידן מעדנת אותה. העיבוד של עברי נושא אותה על כפיים. שיר של אמונה ותקווה. ובקטע הזה היא עכשיו חזק. ריטה מנסה לאפק את הדרמה. להתכנס. האם ריטה שינתה את עורה? האם הסתגננה?   זו אותה ריטה – מתרגשת ושרה, ולא להיפך. חיה את השיר, מחבקת […]
קרא כתבה >>

ספק אם טקסט חרמני כזה היה עובר ברדיו בעידן ה – "Me Too". הוא נשמע לגמרי הטרדה מינית. אריק לביא שר אותו בתקופה, שסוג שיח כזה לא נחשב נועז. הוא נטמע בהומור המקומי, בסחבקיות הגברית. האינטונציה של לביא היא של צבר חצוף, שמאשים נשים – למה הן לא סיפרו לו […]
קרא כתבה >>

השנסונייר העברי שר  "ערב עירוני" – שיר שהוא פגישה לאין קץ. לא רק נתן אלתרמן, אלא לחנו של יוני רכטר הוא שהעניק לשיר הזה ערך מוסף מוסיקלי יחיד במינו. וזהו יוסי בנאי, שהשפה האלתרמנית מתגלגלת אצלו כטבע שני. זה מהותו של סינגר שהוא גם טרובדור, מספר סיפורים באמצעות מנגינות, וכשהמנגינה […]
קרא כתבה >>

ממרחק השנים, האבידה נראית יותר גדולה. אבידה לשפה, ליצירה, גם לקהל, שחלקו הגדול לא היה מטריח עצמו להגיע לסתם ערב של מאיר אריאל בעודו בחייו וגם לזמרים וליוצרים, שמרגישים אולי כצאן ללא הרועה הרוחני ועושים לו מחווה בכל קצב ועיבוד. ככל שהשנים חולפות, אני יותר ויותר מתגעגע לדבר האמיתי. ההוא ששר […]
קרא כתבה >>